הינך נמצא כאן

נוגדי חימצון גורמים לקשיי פוריות בנשים

18.01.2011

 

נוגדי חימצון – כמו, לדוגמה, ויטמינים מסוג C ו-E – לוכדים ומנטרלים חומרים הקרויים "תרכובות חמצן פעילות". תרכובות אלה מיוצרות בגוף באופן טבעי במהלך פעילות שוטפת, כמו, למשל, נשימה. במצבי עקה, או בזמן פעילות גופנית נמרצת, היווצרות התרכובות האלה מוגברת, ועלולה לגרום נזק רב לתאי הגוף. נוגדי החימצון, המסוגלים לנטרל את החומרים ההרסניים האלה, עשויים, לכן, לשפר את הבריאות ולהאט תהליכי בלייה של תאים ורקמות.

פרופ' דקל וחברי קבוצת המחקר שלה – ובהם תלמידת המחקר לשעבר ד"ר קטי שקולניק ותלמיד המחקר ארי תדמור – הזריקו חומרים נוגדי חימצון לשחלות של עכברות. התוצאה: רמת הביוץ צנחה במידה משמעותית, כלומר, רק מספר קטן מאוד של ביציות השתחררו מהשחלה והגיעו לאתר בו מתרחשת ההפריה. כדי להבין תופעה זו, ביקשו המדענים לברר האם יתכן שנוכחותם של החומרים ה"מזיקים" – תרכובות החמצן הפעילות – מהווה למעשה תנאי לקיומו של ביוץ תקין. ניסויים נוספים בעכברות הראו כי אכן זהו המצב. בניסוי אחד, לדוגמה, השוו המדענים את השפעתו של הורמון הביוץ להשפעתם של מי חמצן, שהם סוג של תרכובת חמצן פעילה. תוצאות הניסוי הראו כי מי החמצן "מחקים" בהצלחה את פעילותו של ההורמון.
 
ממצאים אלה - שהתפרסמו באחרונה בכתב העת המדעי "רשומות האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב" (PNAS) – מרמזים על האפשרות כי תרכובות חמצן פעילות – אשר נוצרות בתגובה לאיתות שמעביר הורמון הביוץ – לא רק שאינן מזיקות, אלא אף משמשות כמתווכות בפעילותו הפיסיולוגית.

ממצאים אלה יסייעו, בין היתר, להשלים את תמונת תהליכי הרבייה והפריון, המתגבשת בשנים האחרונות, ושלפיה נראה כי הם חולקים מספר מנגנונים משותפים עם תהליכי דלקת. פרופ' דקל אומרת שסביר להניח שחומרים נוגדי חימצון המשמשים כנוגדי דלקת באזורים מסוימים של הגוף, מהווים גם מכשול בפני ביוץ תקין, ולכן יש לנהוג ביתר זהירות כאשר נוטלים את החומרים האלה.

רבים ממחקריה של פרופ' דקל מתמקדים בפוריות, וממצאים שהתקבלו במחקריה הקודמים מסייעים כיום לנשים רבות להיכנס להריון. באופן אירוני, תגליתה החדשה עשויה לשרת מטרה הפוכה. פרופ' דקל: "מצד אחד, הממצאים האלה עשויים להתריע כנגד השימוש הלא מבוקר בנוגדי חימצון, וכך לסייע לנשים המתקשות להיכנס להריון. מצד שני, מחקרים נוספים אולי יראו כי נוגדי חימצון מסוימים עשויים לשמש כאמצעי מניעה יעילים יותר מהאמצעים הנוכחיים, המבוססים על הורמונים".

פרופ' דקל וחברי קבוצת המחקר שלה מתכננים בימים אלה מחקרים נוספים במטרה להבהיר כיצד, מתי והיכן משפיעים נוגדי החימצון על הביוץ, ולבדוק את השפעתם על העכברות כאשר הם ניתנים במזון או בשתייה. בנוסף, הם מתכננים לאסוף נתונים על קשר אפשרי בין נטילת תוספים נוגדי חימצון על-ידי נשים, לבין קושי להרות.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם