הינך נמצא כאן

עיניים עצומות לרווחה

04.02.2009

מה מתחולל במוח במצב מנוחה? לדוגמה, מה מתרחש באיזורים המעבדים מידע ראייתי כאשר אנו עוצמים עיניים? שאלה זו מעסיקה באחרונה חוקרים רבים במקומות שונים בעולם. במחקר חדש הצליחו מדעני מכון ויצמן למדע לפתור את התעלומה, ולהראות כי הפעילות החשמלית של תאי המוח מתקיימת גם כאשר האדם אינו חשוף כלל לגירויים, והוא סבור כי הגיע אל המנוחה והשלווה.

במחקרים קודמים שביצעו פרופ' רפי מלאך ותלמיד המחקר יובל ניר מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, וקבוצות מחקר נוספות בעולם, שהשתמשו במדידות באמצעות דימות מוח תיפקודי (fMRI), עלו ממצאים מפתיעים ושנויים במחלוקת, שלפיהם קיימים גלים של פעילות עצבית במערכות החישה השונות (ראייה, שמיעה, מישוש וכדומה) גם בזמן מנוחה, כאשר המוח אינו מקבל כל גירוי. פעילות זו שילבה את כל האזורים המוחיים השייכים למערכות השונות, ופעלה בתאום משני צידי המוח – בדומה למתחולל בזמן חישה "אמיתית" המופעלת בתגובה לגירוי. אולם מדידות ה-fMRI מספקות מידע עקיף אודות פעילותם של תאי עצב, ולכן אינן מודדות דפוסי פעילות חשמלית מהירים ביותר.

כדי לנסות למדוד ישירות פעילות חשמלית במוח, פנו פרופ' מלאך ויובל ניר לעזרתו של פרופ' יצחק פריד מאוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס ומהיחידה לניטור באמצעות רישום חשמלי של גלי מוח (EEG) במרכז הרפואי על-שם סוראסקי בתל-אביב. שיתוף הפעולה הזה איפשר לחוקרים להשתמש בנתונים שנאספו מחולי אפילפסיה לצרכים קליניים, אשר כללו מדידות ישירות של פעילות תאי עצב באזורי מוח שונים. במחקר החדש, העלו החוקרים שאלה נוספת: כיצד יתכן שהפעילות החשמלית במנוחה אינה גורמת הזיות חושיות, כמו חזיונות וקולות שווא?

ניתוח המדידות הוכיח מעבר לכל ספק כי הפעילות החשמלית של המוח אומנם מתקיימת גם בזמן מנוחה, וכי היא מתבצעת באופן מתואם באזורים השונים השייכים למערכות החישה, ובשני עברי המוח (ימין ושמאל). המחקר, שתוצאותיו פורסמו באחרונה בכתב העת Nature Neuroscience, סיפק גם נתונים חדשים על אופייה של פעילות המנוחה: מדובר בתנודות איטיות ביותר, שונות מאוד מההתפרצויות הקצרות והמהירות המאפיינות את תגובת תאי העצב לגירויים – משהו שמזכיר "שומר מסך" במרקעי מחשבים. הבדלים אלה בדינמיקה של הפעילות החשמלית ובעצמתה יכולים אולי להסביר כיצד יודע המוח להבחין בין אותות שמקורם בגירוי חיצוני לאלה שאינם כרוכים בגירוי, דבר שמונע הופעת הזיות. החוקרים שללו את האפשרות כי מדובר בפעילות מוחית הקשורה בדמיון חזותי – המדידות הראו כי פעילות המנוחה חזקה יותר דווקא בזמן שינה, כולל בשלב השינה שאינו מלווה בחלומות.

מהו תפקידן של התנודות האיטיות והשקטות? שאלה זו נותרה, בשלב זה, ללא מענה. אפשרות אחת שמציעים החוקרים היא שגם תאי העצב, כמו בני-האדם (או לפחות הפילוסופים מביניהם), צריכים "לחשוב" כדי להתקיים. במילים אחרות, חיוניותם והישרדותם של תאי העצב תלויה בפעילותם המתמדת. אפשרות נוספת היא שהתנודות האיטיות בזמן מנוחה מאפשרות הפעלה מהירה של המערכת במקרה של חשיפה פתאומית לגירוי –  ממש כפי ש"הגל השקט" מאפשר שידור אזעקת אמת בעת הצורך, או כפי שרכב המילוט של שודדי בנקים ממתין להם במנוע פועל, שמאפשר זינוק מהיר. יובל ניר: "בניגוד לגישה שהייתה מקובלת, שלפיה המוח המצוי במצב מנוחה מופעל באמצעות 'מתג' אשר מפעיל אותו בתגובה לשינויים חיצוניים, הולכת ומתבססת באחרונה גישה שלפיה המוח מצוי במצב של פעילות מתמדת, וכי הגירויים והשינויים הסביבתיים מעצבים ומשנים את אופי פעילותו". 

פרופ' מלאך: "השילוב שהתקיים במחקר הזה, בין שאלות של מדע בסיסי, הנוגעות לפעולתו של המוח, לבין שיטות קליניות ונתונים שנאספו בבית-החולים, איפשר לפצח חידה שאי אפשר היה לפתור באמצעות מחקר 'שגרתי' באנשים בריאים. בנוסף, ממצאי המחקר עשויים לאפשר, בעתיד, פיתוח של שיטות איבחון מתקדמות". שיטות איבחון  שיתבססו על זיהוי שינויים בדפוסי פעילות המוח בעת מנוחה, לא יחייבו שיתוף פעולה של הנבדקים, מה שיאפשר לאבחן אנשים בזמן שינה, וכן ילדים, חולים קשים או חולים הנתונים בתרדמת.

מאמר מדעי: http://www.nature.com/neuro/journal/v11/n9/full/nn.2177.html

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם