הינך נמצא כאן

מדעני מכון ויצמן גילו מנגנון חיוני להתפתחות תקינה של סיבי עצב

26.06.2007

התגלית עשויה להוביל, בעתיד, לפיתוח טיפולים חדשים במחלות נוירולוגיות

טרשת נפוצה ומחלות רבות אחרות התוקפות את מערכת העצבים, מתבטאות בהרס מעטפת  המיאלין – השכבה השומנית העוטפת את סיבי העצב. קבוצה של מדענים ממכון ויצמן למדע זיהו באחרונה את המנגנון האחראי להיווצרות מעטפת זו בזמן התפתחות מערכת העצבים. התגלית עשויה, בעתיד, לסייע בפיתוח דרכים לשיחזור מעטפת המיאלין לאחר שנפגעה כתוצאה ממחלות שונות.תאי העצב הם בעלי שלוחות דקות וארוכות (אקסונים), המגיעות לעיתים לאורך של מטר ויותר. המיאלין מכסה קטעים גדולים של השלוחות האלה, כשבין הקטעים קיימים רווחים קטנים. שכבת המיאלין נוצרת כאשר תאים מסוימים, הקרויים תאי גליה, נלפפים מסביב לאקסון, ומכסים אותו בשכבות, היוצרות מעטפת עבה וסגורה היטב. כיסוי המיאלין מגן על סיבי העצב, ומאפשר לאותות החשמליים הזורמים בהם לדלג במהירות רבה בין המרווחים שבין מקטעי "שמיכות המגן".  דילוגים חשמליים אלה מאפשרים העברה מהירה ויעילה של אותות חשמליים עצביים לאורך סיבי העצב. כאשר כיסוי המיאלין חסר, או פגום, האותות לא מסוגלים לדלג לאורך האקסון – דבר שגורם לפגיעה בתפקודו התקין של סיב העצב ויכול להביא בהדרגה למותו.

פרופ' אליאור פלס, תלמיד המחקר איבו שפיגל וחברים נוספים בקבוצת המחקר של פרופ' פלס, מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע, חקרו, בשיתוף עם מדענים אמריקאים,  את תאי העצב בעת התפתחותן והיווצרותן של מעטפות המיאלין. הם גילו זוג חלבונים שמעבירים מסרים מהאקסון לתאי גליה. חלבונים אלה, הקרויים Necl, שייכים למשפחה גדולה של "מולקולות דבק", המקשרות ומצמידות תאים חיים אלה לאלה. המדענים גילו ש"מולקולות דבק" אלה (Necl1 ו- Necl4) מבצעות תפקיד נוסף: העברת אותות תאיים שגורמים לתאי הגליה לפתוח בתהליך הייצור של מעטפת המיאלין.

מתברר שייצור ה- Necl4 בתאי הגליה מתגבר כאשר הם באים במגע עם אקסון מחוסר מיאלין, וכן בתחילת תהליך ההיווצרות של מעטפת המיאלין. לעומת זאת, כאשר יש בתאי הגליה מחסור ב-Necl4 או כאשר נמנע הקשר בין  4 Neclל-Necl1 , תהליך המיאלניזציה לא מתבצע באופן תקין.

פרופ' פלס: "גילינו מערכת חדשה של תקשורת בין תאים אלה של מערכת העצבים. התרופות המשמשות כיום לטיפול בטרשת נפוצה ובמחלות אחרות הנגרמות כתוצאה מפגיעה בשכבת המיאלין, מסוגלות להאט את המחלה - אבל לא לעצור או לרפא אותה. כיום, הנזק שנגרם לסיבי העצב במחלות אלה, הוא בלתי הפיך. אבל אם נצליח להבין את המנגנונים ששולטים בתהליך עטיפת האקסונים בכיסוי המיאלין, נוכל בעתיד למצוא דרך לשחזר את התהליך הזה בחולים". ממצאים אלה פורסמו בגרסה המקוונת של כתב-העת המדעי Nature Neuroscience.


מידע נוסף אפשר לקבל במשרד דובר מכון ויצמן למדע: 08-934-3856.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם