הינך נמצא כאן

הורמון האהבה פותח דרכים חדשות

02.11.2011

האמירה המקובלת ש"הכל בראש" היא תיאור די מדויק של תפקוד גוף האדם: חלק נכבד מכימיית הגוף נשלטת על-ידי המוח, החל בלחץ הדם וכלה בתיאבון ובחילוף החומרים. במחקר שהתפרסם באחרונה בכתב העת המדעי Developmental Cell, גילתה קבוצת מדענים בראשות ד"ר גיל לבקוביץ ממכון ויצמן למדע כיצד בדיוק בנוי איזור חיוני במוח, דרכו מעביר המוח פקודות ביוכימיות מסוימות אל מחזור הדם, וממנו לכל הגוף. ממצאיהם חושפים גם תפקיד חדש ומפתיע להורמון אוקסיטוצין, שידוע בשם "הורמון האהבה".

האיזור הזה, הקרוי נוירו-היפופיזה, נמצא בתחתית בסיס המוח, ומהווה ממשק למעבר מידע מסיבי העצב לכלי הדם. במקום זה מתרחש חלק מהדיאלוג החשוב בין המוח לגוף: תאי העצב מפרישים לדם את ההורמונים השולטים במספר תהליכים מרכזיים, ובהם, בין היתר, בקרת מאזן הנוזלים בגוף, וכיווצי הרחם בזמן לידה.

הנוירו-היפופיזה נחקרת זה למעלה ממאה שנה. כעת, באמצעות כלים גנטיים חדשים שפותחו על ידי מדעני מכון ויצמן, התאפשרה בחינה מחודשת של המבנה התלת-ממדי שלה, והובהרו התהליכים המולקולריים המובילים להיווצרותו של איזור זה במהלך ההתפתחות העוברית.

הנוירו-היפופיזה של האדם מורכבת מעשרות אלפי תאים, ולכן ערכו המדענים את המחקר בעוברים חיים של דגי זברה, והצליחו לצפות באמצעות מיקרוסקופ – ובזמן אמת – באופן היווצרות הנוירו-היפופיזה של הדג. דגים אלה מהווים מודל מוצלח במיוחד לחקר מוחם של בעלי חוליות משום שמוחם פשוט יותר, גופם שקוף, ואפשר לעשות בהם שינויים גנטיים בקלות יחסית. עם זאת, הודות לעובדה שהנוירו-היפופיזה בנויה בצורה דומה בכל בעלי החוליות, הממצאים תקפים גם לבני אדם. המחקר נעשה במעבדתו של ד"ר לבקוביץ מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא על-ידי תלמיד המחקר עמוס גוטניק וד"ר ז'אנה בלכמן, ובשיתוף עם מדענים מאוסטרליה, משווייץ ומארה"ב.

במחקר התגלה תפקיד חדש ומפתיע להורמון האוקסיטוקצין. הורמון זה זכה לכינוי "הורמון האהבה", מפני שבנוסף לתרומתו לשליטה בתיאבון ולתפקודי רביה בנשים, כמו הנקה, הוא תורם גם לרגש האימהי ולתחושת קרבה בין בני זוג. מדעני המכון הראו כי אוקסיטוצין, אחד משני ההורמונים העיקריים המופרשים מהנוירו-היפופיזה בעת הבגרות, משתתף בהתפתחות איזור מוחי זה כבר בשלב העוברי. בעובר מסייע האוקסיטוצין, המופרש על ידי תאי עצב, ליצור כלי דם חדשים. "בעצם, שליח הורמונלי זה עוזר לבנות את הצינורות, שדרכם יועברו בעתיד המסרים שלו עצמו", אומר ד"ר לבקוביץ. כתב העת Developmental Cell פרסם קדימון על ממצאים אלה תחת הכותרת "הורמון האהבה מושך שותף לחיים".

ממצאים אלה הם הישג חשוב למדע הבסיסי מפני שהם שופכים אור על תהליכים יסודיים ביותר במוח, אך בעתיד עשויה להיות להם גם תרומה לטיפול במחלות: הנוירו-היפופיזה היא מהאזורים הבודדים במוח העוברים שיקום לאחר פגיעה. לכן, הבנת אופן היווצרותה עשויה בעתיד לפתח שיטות לשיקום אזורים פגועים אחרים במוח.
 
מבנה תלת-ממדי של הנוירו-היפופיזה בעובר דג זברה. האזור משמש כממשק בין סיבי עצב (ירוק), עורקים (אדום) וורידים (כחול)
 

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם