הינך נמצא כאן

תקווה חדשה לחולי גושה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: חלבון המעורב בנזק המוחי שנגרם במחלת הילדים הקטלנית
19.01.2014

מה גורם לנזק המוחי ולדלקת, המאפיינים את המקרים החמורים של מחלת גושה? רופאים ומדענים יודעים כיום מעט מאוד על התהליכים הגורמים לפתולוגיה מוחית בקרב חולי גושה, ואינם יכולים להציע לה כל טיפול – חוסר תקווה מוחלט עבור החולים ובני משפחותיהם. באחרונה גילו מדענים ממכון ויצמן למדע חלבון המעורב בפתולוגיה המוחית של מחלת גושה. הממצאים, המתפרסמים היום בכתב-העת המדעי Nature Medicine, עשויים להציע כיוונים חדשים לטיפול רפואי שיאפשר שליטה במחלה, וייתכן שגם במחלות דומות נוספות.


החלבון אר-איי-פי-3 (צבוע באדום) ממוקם בגרעיני תאי העצבמחלת גושה היא מחלה גנטית הנפוצה בעיקר בקרב יהודים-אשכנזים. הגורם לה הוא פגם גנטי באנזים מסוים, שתפקידו לפרק חומר שומני (ליפיד) הקרוי גלוקוסרברוציד. חוסר הפעילות של האנזים גורם להצטברות החומר השומני בתאים וברקמות שונים, ומונע מהם לתפקד כראוי. קיימים שלושה סוגים של המחלה: הנפוץ ביותר, סוג 1, מאופיין, בין היתר, בהגדלה של הטחול והכבד, המובילה לפגיעה בתיפקוד של איברים אלה, וכן בבעיות בריאות ובעצמות. תסמינים אלה מופיעים גם אצל הסובלים מסוגים 2 ו-3 של המחלה, אולם חולים אלה סובלים בנוסף גם מפגיעות עצביות: בסוג 2, שהוא החמור ביותר, נגרם נזק מוחי נרחב המוביל למות החולה לפני גיל שנתיים, ואילו בסוג 3 הפגיעה המוחית מתפתחת בגילאים מאוחרים יותר ומתקדמת באופן איטי יותר.


אולם מה בדיוק גורם לאובדן כה נרחב של תאי עצב בסוגים 2 ו-3 של מחלת גושה? מחקרים מדעיים שנעשו בשנים האחרונות העלו כי חלבון הקרוי RIP3 מעורב בתהליכי מוות של תאים ובתהליכים דלקתיים. ד"ר עינת ויטנר ותלמיד המחקר רן סלומון, מהמעבדה של פרופ' טוני פוטרמן במחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע, שאלו את עצמם האם יתכן כי זו החוליה החסרה בשרשרת האירועים המולקולריים המובילים לדלקת ולתמותה של תאי עצב במחלת גושה. כדי לבחון זאת, הם יצרו מודל של מחלת גושה בעכברים המייצרים את החלבון RIP3, וכן בעכברים מהונדסים גנטית שאינם מייצרים את החלבון. בעכברים המהונדסים נראו לא רק שיפור בקואורדינציה המוטורית ובפגיעה המוחית, אלא גם שיפור בתיפקודי הכבד והטחול. תוחלת החיים של העכברים השתפרה במידה נכרת, מ-35 ימים ליותר מ-170.


ד"ר ויטנר: "מדובר בתוצאות מלהיבות, העשויות להצביע על החלבון RIP3 כמטרה להתערבות רפואית במחלת גושה, וכך להציע טיפול העשוי לשפר במידה ניכרת את איכות ואורך החיים של החולים".
אמנם קיים כיום טיפול יעיל במחלת גושה, אשר מבוסס על הזרקת האנזים התקין האחראי לפירוק החומר השומני, אך עלותו השנתית של הטיפול – אותו יש לצרוך במשך כל החיים – הוא כ-200,000 דולר לחולה. בנוסף לכך, האנזים המוזרק אינו יכול לחצות את מחסום הדם-מוח ולחדור אל תוך המוח, ולכן הטיפול אינו יעיל לטיפול בסימפטומים העצביים של מחלת גושה מסוג 2 ו-3. לנוכח כל זאת, קיים צורך דוחק בטיפולים יעילים וזולים יותר.

פרופ' פוטרמן: "אם נמשיך לקבל תוצאות חיוביות, המטרה הטיפולית החדשה שגילינו תוכל לשמש לטיפול במחלת גושה מסוג 2 ו-3 או כתוספת לטיפול במחלה מסוג 1. בנוסף, נראה כי החלבון RIP3 ממלא תפקיד משמעותי בתהליכים תאיים המעורבים במחלות נוספות, ולכן לתוצאות שלנו עשויים להיות יישומים עבור מחלות ניווניות נוספות של מערכת העצבים – כמו מחלת קראבה ומחלות קשות אחרות הפוגעות במוח".

 

 

האזינו לריאיון מוקלט של פרופ' טוני פוטרמן לכתב-העת Nature Medicine (בשעה 14:28)

 

מידע נוסף – ותמונות – אפשר לקבל במשרד דובר מכון ויצמן למדע 08-934-3856

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם