הינך נמצא כאן

חותם הזיקנה

29.09.2014

האם הירידה בתיפקוד הקוגניטיבי עם הגיל היא תהליך בלעדי של רקמת המוח, או שמא משתתפים בו גם גורמים חיצוניים למוח, המאיצים או מאיטים את ההזדקנות? הגורמים להזדקנות המוח הם עדיין, בחלקם הגדול, בגדר שאלה פתוחה, המעניינת במיוחד נוכח העובדה שהמוח מבודד ממגע ישיר עם שאר מערכות הגוף, כמו מערכת הדם והמערכת החיסונית.
 
במחקר שהתפרסם בכתב-העת המדעי Science העלו מדעני מכון ויצמן למדע ממצא חדש: חותם ייחודי, המתבטא בתפר שבין המוח לבין מערכת הדם, וקושר בין הירידה בתיפקוד הקוגניטיבי – הגוברת עם הגיל – לבין פעילות המערכת החיסונית. המדענים סבורים, כי תגלית זו עשויה להוביל בעתיד לטיפול בדמנציה (שיטיון) באנשים מבוגרים, או למיתון הירידה ביכולות הקוגניטיביות המאפיינת את המוח הזקן.
 
צילום באמצעות מיקרוסקופ אימונו-פלורסנטי של אפיתל מקלעת הדמים, הממוקם בחדרי המוח. אפיתל מקלעת הדמים משמש כממשק חיסוני בין הדם לבין המוח, ומשפיע על הפעילות המוחית לאורך החיים. בירוק: תאי האפיתל; באדום: חלבוני כימוקין בשם CXCL10

המחקר, פרי עבודתם המשותפת של פרופ' מיכל שוורץ מהמחלקה לנוירוביולוגיה וד"ר עידו עמית מהמחלקה לאימולוגיה, יחד עם תלמידי המחקר קותי ברוך ואלכסנדרה דצ'קווסקה, התבצע בעקבות סדרת מחקרים שבהם הראתה פרופ' שוורץ, כי למערכת

החיסונית תפקיד חשוב בריפוי המוח לאחר חבלה, וכי היא משתתפת בתחזוקת המוח. מחקרים אלה הובילו להשערה, כי רמת היכולות הקוגניטיביות אינה קשורה בהכרח רק בגיל הכרונולוגי של האדם, אלא במה שמכנים המדענים "הגיל החיסוני", המתבטא בחוזק המערכת החיסונית.

 
במחקר הנוכחי ביקשו המדענים לבחון את ההשערה בדבר תפקידו של "הגיל החיסוני". מעֵבֶר לכך, הם שאפו לבדוק מהו הדפוס המאפיין את הזדקנות רקמת התפר, השוכנת במוח ומתווכת בין הרקמה המוחית לבין המערכת החיסונית. לשם כך השתמשו המדענים בשיטות מיפוי מתקדמות, כדי למפות שינויים בביטוי הגנום ב-11 איברים בגוף של עכברים צעירים וזקנים, ומצאו כי ברקמת תפר זו, שבין המערכת החיסונית לבין המוח, קיים מעין "חותם זיקנה" – שאינו קיים באיברים אחרים בגוף. חותם זה הוא נוכחות של אינטרפרון בטא, חלבון שהגוף מייצר, בדרך כלל, כדי להילחם בנגיפים הפולשים לגוף, ולטפל באזורי דלקת. בעוד שהשפעתו חיובית על דלקות כשהוא ניתן בפרקי זמן קצרים, בעבודת מחקר זו מצאו המדענים, שכאשר הוא מיוצר באופן כרוני במוח מזדקן, הוא גורם לדיכוי כרוני של הפעילות החיסונית בגבולות המוח אשר נחוצה לתיפקודו ולריפויו.
 
החוקרים הראו, שהביטוי הכרוני של איטרפרון בטא באיזור זה של המוח גורם לירידה קוגניטיבית בעכברים זקנים. מנגד, הזרקת נוגדן אשר מעכב את האינטרפרון בטא לתוך נוזל המוח של עכברים זקנים גרמה עלייה הן ביכולותיהם הקוגניטיביות של העכברים, והן ביכולתם לייצר תאי גזע חדשים. בניתוח של מוחות בני-אדם לאחר המוות התגלה, שחותם זהה קיים גם בבני-אדם זקנים. המדענים מקווים שכיוון מחקר זה יתרום, בעתיד, לפיתוח שיטות מתקדמות לטיפול במוח המזדקן, ולשמירת כשריו הקוגניטיביים גם לעת זיקנה.
 
 
מידע נוסף ותמונות אפשר לקבל במשרד הדובר, מכון ויצמן למדע:

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם