הינך נמצא כאן

הקשר האינטרפרוני

חברת "ידע", זרוע היישומים של מכון ויצמן למדע, תשתף פעולה עם XL-protein מגרמניה בקידום יישומים של אינטרפרון משופר
21.10.2014

חברת XL-protein מגרמניה וחברת "ידע", זרוע היישומים של מכון ויצמן למדע הודיעו על חתימת הסכם שיתוף פעולה ליישום מסחרי של מולקולת אינטרפרון משופרת שפיתחו מדעני המכון ומדעני XL-protein. ההסכם קובע כי "ידע" תייצג גם את המדענים מ-XL-protein ותוכל להעניק לחברות שונות רישיונות לפיתוח יישומים של מולקולה זו לטיפול במגוון מחלות, ובהן גם מחלות במערכת העצבים המרכזית.
אחד היישומים האפשריים של האינטרפרון המשופר עשוי להיות טיפול בחולים בטרשת נפוצה, מחלה כרונית קשה של מערכת העצבים המרכזית, אשר גורמת קשיים בתקשורת העצבית, ולעתים לשיתוק ולמוות. האינטרפרון המשופר החדש שפיתחו מדעני המכון תוכנן במיוחד כדי להיקשר חזק מאוד לקולטנים שלו. כתוצאה מכך הוא עשוי להוות בסיס לתרופה עתידית יעילה מאוד.
הפוטנציאל התרופתי של האינטרפרון החדש הוגדל גם בזכות שילוב הטכנולוגיה של חברת XL-protein, אשר משמרת אותו לזמן ארוך בדם החולה. טכנולוגיה זו קרויה שיטת ה-PAS, על-פי ראשי תיבות של חומצות אמינו אשר מחוברות לתרופה כדי להאריך את חייה.
האינטרפרון המשופר החדש נקרא PAS-YNSα8, ואפשר לייצר אותו בחיידקי E. coli, אמצעי זול ומאושר על-ידי רשויות הבריאות השונות. בניסויים בתרבית ובחיות מעבדה, הראה המבנה המולקולרי הזה רמת פעילות תרופתית גבוהה.
במחקר שפורסם באחרונה בכתב-העת המדעי Journal of Biological Chemistry, מדווחים המדענים כי אורך חייו של החומר התרופתי החדש בדם היה ארוך פי עשרה בהשוואה למשך חייהם של אינטרפרונים רגילים, וכי השימוש בשיטת PAS לא פגע ביעילות הפעילות הביולוגית (כאמור, בתרבית ובחיות מעבדה). המחקר נעשה בעכברים שבגופם פעלו (באמצעות הנדסה גנטית) קולטנים לאינטרפרון של בני-אדם. החומרהגן על עכברים אלה מפני מחלה הדומה לטרשת נפוצה ביעילות רבה יותר מאשר אינטרפרון-בטה, על-אף שתדירות ההזרקות הייתה פי ארבע נמוכה יותר והמינון היה פי 16 נמוך יותר. הובילו את המחקר ד"ר דניאל הררי ופרופ' גדעון שרייבר ממכון ויצמן למדע.
פרופ' שרייבר: "מחקרים טרום-קליניים (בחיות מעבדה) מראים כי החומר שפיתחנו עשוי להיות יעיל יותר מאשר אינטרפרון-בטה. בניסוי – בחיות - הוא נמצא בטוח, ולא עורר תגובות שליליות של המערכת החיסונית. יתכן שאפשר יהיה לתת אותה במינון נמוך יחסית בזריקות של פעם או פעמים בחודש, בזמן שכיום יש חולים עם טרשת נפוצה המקבלים מספר זריקות בשבוע. עם זאת, כמובן, יש לזכור שמדובר בניסויים בבעלי-חיים, ואנו מקווים שבקרוב אפשר יהיה לעבור לשלבים הבאים בתהליכי הפיתוח, ולבחון את יעילות החומר בטיפול בבני-אדם. אנו מודים לחברת מרק סרונו על תרומתה למחקר על השפעת אינטרפרונים במודל של טרשת נפוצה בעכברים".
 
מידע נוסף ותמונות אפשר לקבל במשרד הדובר, מכון ויצמן למדע:
 08-9343856 news@weizmann.ac.il

 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם