תבניות הפעילות המוחית באוטיסטים, בזמן מנוחה, שונות מהתבניות הנוצרות במוחות "רגילים"

הינך נמצא כאן

תסמונת הספקטרום האוטיסטי נחקרה על-ידי מדענים ורופאים במשך שנים רבות, ובכל זאת, עדיין איננו מבינים את המנגנונים המעורבים בה. כך למשל, מחקרים מסוימים מצביעים על חוסר סינכרון בין פעילות אזורי המוח השונים של אוטיסטים – שלא כמו במוח רגיל, בו אזורים אלה פועלים בשיתוף ובסינכרון. לעומת זאת, מחקרים אחרים מעידים דווקא על סינכרון-יתר במוחות של אוטיסטים. מחקר חדש, אותו ביצעו תלמידת המחקר אביטל חכמי ופרופ' רפי מלאך ממכון ויצמן למדע, בשיתוף עם פרופ' מרלין ברמן מאוניברסיטת קרנגי מלון שבפיטסבורג, ארצות-הברית, ואשר התפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Neuroscience, גילה שבבסיס תוצאות לכאורה סותרות אלו מסתתר עיקרון עמוק יותר שהם מכנים "המוח הייחודי" ("אידיוסינקרטי").
 

תבניות הפעילות המוחית באוטיסטים, בזמן מנוחה, שונות מהתבניות הנוצרות במוחות "רגילים"

כדי לחקור את אופי הסינכרון במוחותיהם של אלה הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, השתמשו החוקרים במאגר נתונים של דימות תפקודי בתהודה מגנטית (fMRI), שנאסף ממספר רב של נבדקים שהיו במצב מנוחה. "התמקדנו בפעילות מוחית בזמן מנוחה", אומרת חכמי, "כיוון שהיא נוצרת באופן ספונטני, ומאפשרת להבין כיצד אזורי המוח השונים פועלים ומסונכרנים באופן טבעי". מחקרים קודמים שהתבצעו בקבוצתו של פרופ' מלאך, וכן בקבוצות מחקר אחרות, מציעים כי הפעילות המוחית הספונטנית עשויה לשקף תכונות התנהגותיות אישיות, לרבות אלה המבטאות אורח חיים יחודי.
 
 
כאשר השוו החוקרים בין הפעילות המוחית הספונטנית של הנבדקים האוטיסטים לבין זו שהתקבלה מקבוצת הביקורת (שלא כללה אוטיסטים), הם גילו תופעה מעניינת. בעוד שתבניות הסינכרון של הפעילות המוחית היו דומות בין נבדקים שונים של קבוצת הביקורת, במוחות הקבוצה האוטיסטית נמצאו תבניות שונות וייחודיות – כל אחת בדרכה. במילים אחרות, תבניות הפעילות המוחית שנצפו בקבוצת הביקורת ייצגו פעילות מוחית "קונפורמיסטית" ביחס לפעילות המוחית של הקבוצה האוטיסטית, בה כל מוח ייצר תבנית שונה ומיוחדת. הבדלים אלו בין הקבוצות יכולים להתבטא בחוסר סינכרון או עודף סינכרון באזורים שונים במוח האוטיסטי, כפי שנמצא במחקרים קודמים.
 
המדענים אומרים שייתכן וההבדל בין התבניות המוחיות של אוטיסטים ונבדקי קבוצת הבקרה נובע מכך שתבניות אלה הן תוצר של האופן בו האדם מתקשר ובא במגע עם סביבתו. "מגיל צעיר", אומרת חכמי, "הפעילות המוחית שלנו מעוצבת על-ידי גורמים סביבתיים שמשותפים לכולנו, ועל-ידי תקשורת עם אלה שמסביבנו. יתכן שחוויות משותפות מסוג זה יצרו את הדמיון שבין תבניות הפעילות המוחית של חברי קבוצת הביקורת. לעומת זאת, יתכן שעקב הפרעות בתקשורת עם הסביבה, אלה הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי לא עוברים את אותו התהליך, וכתוצאה מכך, הם מפתחים תבניות ייחודיות של פעילות מוחית".
 
חכמי ופרופ' מלאך מסבירים כי כדי לבחון את ההסבר האפשרי הזה, יש צורך במחקרים נוספים שיבארו את מגוון הגורמים שמובילים להיווצרותן של תבניות הסינכרון המוחיות. מחקרים אלה, שיתמקדו בדרך ובזמן שבהם מגבש האדם את תבניות הפעילות המוחית, עשויים לעזור בפיתוח עתידי של כלים לאיבחון ולטיפול בתסמונת הספקטרום האוטיסטי.
 
מידע נוסף ותמונות אפשר לקבל במשרד הדובר, מכון ויצמן למדע:
 08-9343856 news@weizmann.ac.il
 

שתף