כאשר השוו החוקרים בין הפעילות המוחית הספונטנית של הנבדקים האוטיסטים לבין זו שהתקבלה מקבוצת הביקורת (שלא כללה אוטיסטים), הם גילו תופעה מעניינת. בעוד שתבניות הסינכרון של הפעילות המוחית היו דומות בין נבדקים שונים של קבוצת הביקורת, במוחות הקבוצה האוטיסטית נמצאו תבניות שונות וייחודיות – כל אחת בדרכה. במילים אחרות, תבניות הפעילות המוחית שנצפו בקבוצת הביקורת ייצגו פעילות מוחית "קונפורמיסטית" ביחס לפעילות המוחית של הקבוצה האוטיסטית, בה כל מוח ייצר תבנית שונה ומיוחדת. הבדלים אלו בין הקבוצות יכולים להתבטא בחוסר סינכרון או עודף סינכרון באזורים שונים במוח האוטיסטי, כפי שנמצא במחקרים קודמים.
המדענים אומרים שייתכן וההבדל בין התבניות המוחיות של אוטיסטים ונבדקי קבוצת הבקרה נובע מכך שתבניות אלה הן תוצר של האופן בו האדם מתקשר ובא במגע עם סביבתו. "מגיל צעיר", אומרת חכמי, "הפעילות המוחית שלנו מעוצבת על-ידי גורמים סביבתיים שמשותפים לכולנו, ועל-ידי תקשורת עם אלה שמסביבנו. יתכן שחוויות משותפות מסוג זה יצרו את הדמיון שבין תבניות הפעילות המוחית של חברי קבוצת הביקורת. לעומת זאת, יתכן שעקב הפרעות בתקשורת עם הסביבה, אלה הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי לא עוברים את אותו התהליך, וכתוצאה מכך, הם מפתחים תבניות ייחודיות של פעילות מוחית".
חכמי ופרופ' מלאך מסבירים כי כדי לבחון את ההסבר האפשרי הזה, יש צורך במחקרים נוספים שיבארו את מגוון הגורמים שמובילים להיווצרותן של תבניות הסינכרון המוחיות. מחקרים אלה, שיתמקדו בדרך ובזמן שבהם מגבש האדם את תבניות הפעילות המוחית, עשויים לעזור בפיתוח עתידי של כלים לאיבחון ולטיפול בתסמונת הספקטרום האוטיסטי.
מידע נוסף ותמונות אפשר לקבל במשרד הדובר, מכון ויצמן למדע: