הינך נמצא כאן

ציפור האבולוציה

01.06.2010

 
 
ציפור האבולוציה
 
 
 

 

ראיתי ציפור רבת יופי
הציפור ראתה אותי
ציפור רבת יופי כזאת לא אראה עוד
עד יום מותי

 



"ציפור שנייה"
מילים: נתן זך
לחן: מישה סגל
הביצוע הידוע ביותר: סוזן ופראן
ביצוע נוסף: חווה אלברשטיין

 
ל"פרושים של דרווין" (שהם, למעשה, קבוצה של 14 מיני גיבתונים שמקורם באיי הגלפגוס ובאי קוקוס) שמור מקום של כבוד בהיסטוריה של המדע, כמי ששימשו השראה לפיתוח רעיון האבולוציה באמצעות ברירה טבעית. כיום, יותר מ-150 שנה לאחר מסעו של דרווין על סיפון ה"ביגל", מתברר כי המחקרים על הפרושים עדיין נמשכים. מאמץ משותף של מספר צוותי חוקרים גדול מרחבי העולם, ובהם פרופ' דורון לנצט וד"ר צביה אולנדר מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, הוביל באחרונה לקביעת הרצף הגנטי המלא של פרוש הזברה (Zebra Finch) ולפיענוחו. המידע הגנומי המפורט על ציפור השיר הזו - שהתפרסם בכתב-העת המדעי Nature- משמעותי במיוחד להבנת האבולוציה של תהליך למידת השפה והדיבור. עבור פרופ' לנצט וד"ר אולנדר זהו צעד נוסף במאמץ המתמשך לפענח את האבולוציה של חוש הריח.
 
ציפורי השיר - כמו בני-האדם, וכמו מספר זעום של בעלי-חיים אחרים - מתקשרות באמצעות השמעת צלילים, ועושות שימוש רב, מתוחכם ומגוון בקול. הדמיון בין שירת הציפורים לשפה האנושית מאפשר להשתמש בציפורי שיר כבמודל אשר באמצעותו ניתן לנסות להבין כיצד התפתחה היכולת הזאת, וכיצד היא יוצאת לפועל, מה הם המנגנונים העצביים המפעילים אותה, ואילו גנים מאפשרים את קיומה. פיענוח הגנום של פרוש הזברה תורם להבנה מפורטת ועמוקה של הבסיס הגנטי ליכולות ולהתנהגויות אלה, והאופן בו התפתחו. כך, לדוגמא, הממצאים מראים כי חלק ניכר מהגנים המתבטאים במוח הפרוש קשורים בתקשורת קולית. בנוסף מצאו החוקרים מספר גנים (המייצרים מיקרו-אר-אן-אי) שרמת התבטאותם במוח יורדת בעקבות חשיפה לשירה. ממצאים אלה רומזים, כי שינויים בגנים אלה מעורבים, ככל הנראה, ביכולתן של ציפורי השיר ללמוד מנגינות חדשות.
 
"החושים הם שיטה מתוחכמת לתקשר עם הסביבה, ולכן הם מושכים תשומת לב רבה. בעיקר מעניין אותנו חוש הריח", אומרת ד"ר אולנדר, שהתגייסה לפרויקט, ביחד עם פרופ' לנצט, במטרה למפות את הגנים המקודדים את קולטני הריח של פרוש הזברה. זיהוי קולטני הריח של הציפור הוא בעל משמעות מיוחדת, שכן בקהילה המדעית היו קיימים בעבר חילוקי דעות באשר לעצם קיומו ולשימושיותו של חוש ריח בציפורים. עם זאת, בציפורים מסוימות נמצאו עדויות לחשיבותו הרבה של חוש הריח, כמו במקרה של יוני דואר, המוצאות את דרכן לבסיס ה"בית", בין היתר, באמצעות ריחות. אחת האפשרויות להכריע במחלוקת הזאת היא לספור את כמות הגנים המקודדים לקולטני ריח, ולקבוע - באמצעות ניתוח ממוחשב של הרצף הגנטי - איזה אחוז מהגנים האלה אכן מייצרים קולטן פעיל. כך, לדוגמא, בתרנגולת נמצאו 500 גנים לקולטנים, אך רק 70 מהם מייצרים קולטן תקין. אצל פרוש הזברה יש מספר כולל כמעט זהה של גני ריח, אך כמות הגנים הפעילים גדולה פי שלושה: כ-200 גנים הם בעלי פוטנציאל לייצר קולטן תקין. נתונים אלה תומכים בסברה כי ציפור זו אכן משתמשת בחוש הריח.
 
בנוסף, השוואת הרצפים הגנטיים של פרוש הזברה לאלה של ציפורים ממינים אחרים שופכת אור על האבולוציה של חוש הריח בבעלי כנף: בניגוד ליונקים, בהם קיים דמיון רב ברצף הגנטי של קולטני הריח במינים שונים, נמצא כי 95% מהקולטנים בפרוש הם ייחודיים למין זה. נראה, אם כן, כי בכל מין ציפור נוצר מערך נפרד של קולטני ריח, והם לא התקבלו מאב קדמון ציפורי משותף. פרופ' לנצט: "לממצא זה השלכות על תיפקוד הריח בציפור הפרוש - ייתכן שחומרי ריח מעורבים בתקשורת ייחודית בין פרטים מאותו המין, בנוסף לתקשורת באמצעות צלילי השיר".  
 
 
 

מימין: ד"ר צביה אולנדר ופרופ' דורון לנצט. תקשורת של ריחות

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם