"הבנת הנקרא" של הדי-אן-אי יכולה, בין היתר, להסביר את פשר ההבדלים הגנטיים הזעירים בין אנשים שונים. כך אפשר יהיה להבין איזה הבדל גורם להתחוללותן של מחלות שונות בבני-אדם מסוימים. השיטה עשויה גם להוביל לפיתוח טכניקות לריפוי גנטי, המתבססות על החדרת גנים חדשים או רצפי בקרה משודרגים במטרה לתקן פגמים גנטיים.
במחקר הנוכחי בדקו המדענים היבט חיוני של שפת הדי-אן-אי: איך מקודדת הבקרה על ביטוי גנים בדי-אן-אי, כלומר כיצד כתובות ההוראות המכתיבות את עוצמת הפעילות של כל גן בצופן הגנטי. כיוון שרמת הפעילות של הגן היא גורם מרכזי בתיפקוד התא, שאלה זו נחקרת זה עשרות שנים, ונחשבת לאחת השאלות המרכזיות בביולוגיה מולקולרית.
השיטה איפשרה למדענים לבודד גורמים שונים ולבדוק את השפעתם על רמת הפעילות של הגן. כך הצליחו ללמוד כיצד גורמים שונים מגדירים את "שפת הבקרה", ואף להדגים כיצד משפיעה בחירה מושכלת של שינויים ברצף על הגורמים האלה, בדרך שמאפשרת השגה של רמות פעילות שונות של גנים.
השיטה החדשה מורכבת מארבעה שלבים, המבוססים על שילוב חדשני של טכנולוגיות קיימות. השלבים הם: יצירת 50,000 רצפים גנטיים שונים בשבבי די-אן-אי, החדרה מאסיבית של הרצפים במקביל ל-50,000 תאים שונים, מיונם בעזרת מכשיר למיון תאים המסוגל לקרוא את רמת הגן ה"מדווח", ופיענוח הרצף הגנטי בדרך של ריצוף מקבילי בכמויות גדולות.
במחקר השתתפו תלמידי המחקר אילון שרון, טלי רווה-צדקה ומיכל לבוא, עוזרת המחקר ד"ר יעל קלמה ועמיתת המחקר ד"ר עדינה ויינברגר ממכון ויצמן למדע, וכן ד"ר זוהר יכיני מהטכניון ומ"מעבדות אג'ילנט" שבקליפורניה.