הינך נמצא כאן

ספרים: ההיסטוריה של חקר מדעי הצמח במכון

05.12.2012

"להיות או לא להיות"- ספרו החדש של פרופ' עזרא גלון.
Plant Research at the Department of Plant Sciences:
A subjective history (1950-1970)
עזרא גלון
הפקה ופרסום: מכון ויצמן למדע
 161 עמודים
 
חקר הצמחים במכון ויצמן למדע ידע בראשיתו תהפוכות דרמטיות למדי. כך עולה משמו של הפרק, "להיות או לא להיות", בספרו החדש של פרופ' עזרא גלון.
 
המחקר במכון ויצמן למדע בתחום זה, שהתחיל בשנת 1950, עם הצטרפותו של ד"ר עובד שיפריס, מומחה לגנטיקה של צמחים, לסגל המכון, כמעט נקטע לאחר שנים ספורות. שיפריס עזב את הארץ, וארבעה חברי צוות צעירים ביחידה לגנטיקה של הצמח, שניים מהם עדיין בשלבים שונים של הדוקטורט, נשארו, לדברי גלון, "יתומים". גלון עצמו, אחד מהדוקטורנטים ה"יתומים", התמנה לממלא מקום ראש היחידה בשנת 1956. סכנת הסגירה ריחפה מעל היחידה במשך מספר שנים, למרות שמומחה מטעם הוועד למחקר חקלאי באנגליה שיבח את עבודתם של החוקרים הצעירים, והתפעל במיוחד מהעובדה שהם עובדים למעשה "ללא הנהגה מדעית". רק בשנת 1963 הורה המנהל המדעי של המכון דאז, פרופ' עמוס דה-שליט, להשאיר את היחידה במכון ואף להרחיבה. בשנת 1970 שודרגה היחידה ל"מחלקה", וגלון התמנה לעמוד בראשה.
 
גלון מציג את חקר הצמחים במכון בהקשר היסטורי רחב. הוא פותח את ספרו בסקירת המקורות של חקר הצמחים בארץ בכללותו, המובילים לרוסיה של סוף המאה ה-19, ומתאר את הקמתם של תחנת הניסיונות החקלאית, של מכון זיו, ושל הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית – כולם ברחובות.
 
בפרקים המוקדשים ל"תקופת שיפריס", ולתקופות מאוחרות יותר של היחידה לגנטיקה של הצמח במכון ויצמן, מתאר גלון לא רק את המחקרים שנערכו בה, אלא גם את חוקריה ואת האורחים הבולטים מחו"ל שביקרו בה. הוא דן בשינוי שחל במכון בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת, כאשר היעדים המדעיים עברו הסבה למחקר בסיסי. עם זאת, כמעט כל חברי היחידה המשיכו לשלב בעבודתם מחקר יישומי שהניב שורה של הישגים חשובים, כגון הגברת העמידות של דגנים למזיקים, הגדלת תכולת החלבון בחיטה, ופיתוח זרעי מכלוא של מלפפונים ומלונים שהועברו לחברות זרעים ישראליות באמצעות חברת "ידע מחקר ופיתוח".    
 
בחלקו השני של הספר מביא גלון אוסף מרתק של נספחים, כולל תכתובת בין ארנסט ברגמן לבין חיים ויצמן על ניהול מכון זיו, דו"חות מומחים על היחידה לגנטיקה של הצמח, ודו"חות פנימיים על פעילותה.
 
על-פי הקדמת הספר, הוא מיועד בעיקר לחוקרי המחלקה בעבר, בהווה ובעתיד, אך לבטח הוא יעורר עניין אצל כל מי שמתעניין בתולדות חקר הצמחים והמחקר החקלאי בארץ.   
 

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם