הינך נמצא כאן

טריליונרים

28.08.2016

מדעני היחידה לתאי גזע וטכנולוגיות תאיות מתקדמות מסייעים למדעני המכון, ולמדענים אחרים בישראל, לבנות מערכות ניסיוניות ולפתח שיטות מחקר בתאי גזע ובתאים אחרים

ד"ר עודד זינגר וד"ר הלנה איינבינדר. טכנולוגיות מתקדמות

ברפואת העתיד נזכה לא רק אנו, אלא גם חלק מטריליוני התאים שבגופנו, ליחס אישי. ביחידה לתאי גזע וטכנולוגיות תאיות מתקדמות במכון ויצמן למדע, אותה מנהלת מדענית הסגל ד"ר הלנה איינבינדר, זוכים כבר היום תאים רבים ליחס אישי וייחודי.

גישה אישית כזו חיונית במחקרים רבים, כמו המחקר שביצעו פרופ' עמוס תנאי וחברי קבוצתו, שעסק בזיכרון אפיגנטי של תאים. במחקר זה נעזרו המדענים באחד המכשירים החדשניים ביחידה, הקרוי CellCelector: הוא מאפשר לזהות תא בודד מתוך מיליוני תאים על פי קריטריונים מסוימים, ולעקוב אחריו בתנאים מבוקרים. למכשיר זרוע רובוטית, המסוגלת לשלוף את התא הרצוי מתוך תרבית תאים באמצעות צינור זכוכית שקוטרו כ-20 מיקרונים – כרבע מקוטרה של שערת אדם.

שיטות אלה משמשות כיום למחקרים בחזית המדע, אך יום אחד הן עשויות להיות חלק בלתי-נפרד מטיפולים רפואיים. ייתכן שרופאים יבחנו תאים נבחרים בגופנו, כל תא בנפרד, כדי להעניק לנו טיפולים מותאמים אישית. לדוגמה, ידוע כי גידול סרטני מורכב מסוגי תאים שונים, וקיימת אפשרות כי בעתיד יבנו הרופאים את "העץ משפחתי" של תאים אלה כדי לגלות מאיזה תא התפתח הגידול, ולאור זאת לבחור את הטיפול המיטבי במחלה. לצד פרויקטים רבים נוספים, תומכת היחידה במחקרים השואפים לממש חזון זה במציאות.

היחידה לתאי גזע וטכנולוגיות תאיות מתקדמות הוקמה ביחידה לתשתיות מחקר מדעי החיים של המכון לפני כשמונה שנים, במטרה לסייע למדענים לבנות מערכות ניסיוניות ולפתח שיטות מחקר בתאי גזע ובתאים אחרים. בנוסף לקבוצות מחקר במכון, היא מעניקה שירותים למוסדות מחקר נוספים בארץ. היחידה מאפשרת גם למדענים שאין להם רקע בחקר תאי גזע להיכנס לתחום זה מבלי להשקיע זמן רב בלמידת הנושא, ומדובר בשירות מבוקש, שכן יש צורך במומחיות רבה כדי לשמור על התאים במצב תקין. חברי היחידה משתמשים בפרוטוקולים קיימים כדי למיין את תאי הגזע לסוגים שונים של רקמות, ובדרך זו הם מייצרים תאים המתאימים למחקר, על-פי הזמנה אישית. "היחידה משקפת את רוח שיתוף הפעולה ושיתוף האמצעים במכון, המהווים מכפלת כוח מדעי", אומר פרופ' רוברט פלור, ראש היחידה לתשתיות מחקר מדעי החיים.

בזמן שחלק מהציוד ביחידה מתמקד, כאמור, בתאים בודדים, מטרתו של מכשיר הקרוי Wave היא דווקא הפוכה. מכשיר זה הוא ביוריאקטור, שבו ניתן לגדל מאות טריליוני תאים. כמויות אלה דרושות להפקת חלבונים או נגיפים למחקר, כמו נוגדנים מיוחדים המעכבים גורמי גדילה אשר משמשים לבלימת מחלת הסרטן.

"אנחנו שרויים במאמץ תמידי במטרה לספק את הטכנולוגיות ואת השירותים המתקדמים ביותר", אומרת ד"ר איינבינדר. "זהו מאמץ קבוצתי, שלא היה נושא פרי ללא צוות היחידה – גלעד בק, ד"ר יעל פריד, ומדען הסגל ד"ר עודד זינגר".

כחבר ביחידה, ד"ר זינגר אחראי על תת-היחידה לווקטורים נגיפיים, שהוקמה כדי לסייע למדענים אשר עוסקים במחקר שבו נחוצים וקטורים כאלו. אלו נגיפים שבוצעו בהם שינויים: סולקו מהם הגנים שעלולים לפגוע בתאים, אולם נשמרה בהם היכולת הטבעית להחדיר את המטען הגנטי שלהם ביעילות גבוהה לתוך תאי-מטרה. כאשר מוכנס מטען גנטי חדש לתוך וקטור נגיפי – למשל, גן המקודד לחלבון – הווקטור הנגיפי מחדיר את הגן החדש לתאים הרצויים בדיוק וביעילות. וקטורים נגיפיים משמשים, בין השאר, ככלֵי מחקר לגבי שיטות חדשניות לריפוי גנטי, באמצעות החדרת עותק תקין של הגן הפגום בחולים במחלות גנטיות.

בין הטכנולוגיות הנוספות המצויות ביחידה אפשר למצוא מערכת חדשנית בשם HiSKY, בה נצבעים הכרומוזומים בצבעים פלואורסצנטיים כדי לבחון את איכותם ואת שלמותם; מערכת Laser Micro Dissection, המאפשרת לחלץ באמצעות לייזר דוגמיות של רקמה – מחיתוך איזור קטן ועד בידוד תא יחיד; וכן Seahorse Metabolic Analyzer, שהיא המערכת המתקדמת ביותר בעולם למדידת שינויים ומצבים מטבוליים, ובעזרתה אפשר לבחון מערכות מטבוליות הקשורות בנשימה.

כדי לקבל רקמת תאי שריר לב בוגרת ופועמת, ממיינים מדעני היחידה תאי גזע עובריים של בני-אדם במשך 100-70 ימים.

#מספרי_מדע

לשיתוף:

 

 

 

 

אינסטגרם