מתקפה משולשת: שילוב של שלוש תרופות עשוי למנוע הישנות של סרטן הריאה

דור חדש של תרופות עוזר לחלק גדול מחולי סרטן הריאה, אך לעיתים קרובות, לאחר כשנה מפסיקות התרופות לפעול בשל עמידוּת שמפתח הסרטן לטיפול. חוקרים במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם רופאים מהמרכז הרפואי על-שם חיים שיבא (תל השומר), התגברו על עמידות זו בעכברים באמצעות שילוב חדש של תרופות קיימות. ממצאי המחקר התפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Clinical Cancer Research.

סרטן הריאה הוא הגורם מספר אחת למוות ממחלות ממאירות. התרופות החדשות בשוק המטפלות בתת-סוגים של סרטן זה מתמקדות כל אחת במוטציות גנטיות האופייניות לכל תת-סוג. בערך ב-12% מחולי סרטן הריאה, רובם אינם מעשנים, מתפתח הגידול הממאיר עקב מוטציה בגן הקרוי EGFR. גן זה מקודד קולטן אשר נמצא על קרום התא ובולט משני צדדיו: "ראשו", בצד החיצוני, נקשר להורמון גידול המעביר לתא את הפקודה לצמוח, בעוד "רגליו", בצד הפנימי, פועלות כאנזימים (המכונים "קינאזות") אשר מעבירים את הפקודה הלאה, לגרעין התא. הפקודה של ה-EGFR אשר גורמת להתחלקות התא משרתת בדרך כלל מטרה טובה – למשל, סיוע לריפוי רקמות – אך מוטציה בחלקו הפנימי של הקולטן עלולה לגרום לכך שהתא יתחלק ללא רסן, ולהיווצרות סרטן.

חולים הנושאים את המוטציה ב-EGFR מטופלים בהצלחה בתרופות שהן מולקולות קטנות הקרויות "מעכבי קינאזות": הן בולמות את הפקודה שגורמת לתא להתחלק ללא רסן. תרופות אלה מיטיבות עם החולים הרבה יותר מאשר כימותרפיה, מפני שהן יעילות יותר, גורמות פחות תופעות לוואי, והחולים מקבלים אותן בגלולה במקום בזריקה. הבעיה היא, שתוך 10 עד 14 חודשים מפתחים חולים רבים מוטציה נוספת ב-EGFR, אשר עוקפת את "מעכבי הקינאזות" ומאפשרת את הישנות המחלה בגופם.

בשנת 2015, לאחר שנות פיתוח רבות, אושר לשימוש "מעכב קינאזות" חדש: התרופה טגריסו (Tagrisso), אשר בולמת את המוטציה השנייה. עם זאת, גם במקרה זה, כעבור 10 עד 14 חודשים יופיעו בגן EGFR מוטציה שלישית או שינויים אחרים, אשר יאפשרו לגידול לצמוח מחדש. "זהו כמובן סיוט עבור החולים, המשפחות והרופאים", אומר פרופ' יוסף ירדן מהמחלקה לבקרה ביולוגית. "הגישה החדשה שפיתחנו, ונוסתה בהצלחה בעכברים, עשויה להקל על המצב, אם וכאשר תזכה להצלחה גם בניסויים בבני אדם".

בשיתוף עם רופאים מהמרכז הרפואי על-שם חיים שיבא (תל השומר), ערכו מדענים בקבוצתו של פרופ' ירדן ניסוי בעכברים שבגופם הושתלו תאי סרטן ריאות של בני אדם. עכברים אלה טופלו במשולב בטגריסו ובתרופה ארביטוקס (Erbitux) – נוגדן החוסם את הקולטן EGFR בצדו החיצוני של התא. ניסוי זה לא הצליח, כנראה עקב "ערמומיותו" של ה-EGFR: כאשר חוסמים אותו על פני השטח של התא, הוא "קורא" ל"קרוב משפחתו", קולטן בשם HER2, להופיע על קרום התא. לכן ערכו המדענים ניסוי נוסף, הפעם בטיפול משולש, שכלל, נוסף על טגריסו, שני נוגדנים במקום אחד: ארביטוקס, והתרופה הרצפטין (Herceptin), החוסמת את HER2.

הפעם השיטה עבדה. הגידולים הצטמקו ולא גדלו בחזרה כל עוד קיבלו העכברים את הטיפול המשולש. העובדה שכל שלוש התרופות כבר מאושרות לשימוש בבני אדם נגד סוגי סרטן אחרים – ארביטוקס נגד סרטן המעי הגס והרצפטין נגד סרטן השד – תקל בעתיד על יישום הגישה החדשה בחולי סרטן הריאה. "אם השיטה המשולבת שלנו תוכיח עצמה בניסויים בבני אדם, היא עשויה לעזור לאלפים רבים של חולי סרטן הריאה אשר מפתחים כיום עמידות למעכבי קינאזות", אומר פרופ' ירדן.

קבוצת המחקר כללה את ד"ר דונתלה רומנילו, לואיג'י מזאו, ד"ר מייקול מנסיני, ד"ר אילריה מרוקו, אשיש נורונחה, מתתיהו קרייטמן, ד"ר סוואטי סריבסטבה, ד"ר סומה גוש, וד"ר מושית לינדזן מהמחלקה לבקרה ביולוגית, וד"ר תומר מאיר מהמחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים. מדעני המכון שיתפו פעולה עם ד"ר אמיר און וד"ר יאיר בר מהמרכז הרפואי על-שם חיים שיבא (תל השומר).

לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדובר - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il