חלק גדול מדרום ישראל הוא מדבר, אולם אין לטעות ולחשוב כי מדובר בנוף שומם ומשמים של חול וסלעים. הרים, נקיקים, קניונים, מכתשים ושאר תצורות גיאולוגיות מרתקות, וכן חי וצומח ייחודיים ועקבות של חברות אנושיות קדומות, מעטרים את השטח הנרחב הזה. בשביל פרופ' עמנואל מזור מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה במכון ויצמן למדע, הנגב הוא אוצר בלום של נופי בראשית. נופים אלה מציבים אתגר כפול - הן בשימור ערכי הטבע המעטים שיד אדם טרם נגעה בהם, והן ככר נרחב ופורה למחקר מדעי. בעשורים האחרונים שילב פרופ' מזור מספר שיטות מחקר, ובהן הדמיה באמצעות לוויינים, מיפוי ממוחשב,ובדיקות שטח שונות, במטרה לחקור את מרכז הנגב בפירוט. הוא הגדיר ואיפיין 35 אזורים נפרדים, שכל אחד מהם מתאפיין בגיאולוגיה, בטקטוניקה, בחי וצומח, בארכיאולוגיה ובהיסטוריה ייחודיים.
אחד מהאזורים המרשימים ביותר בנגב הוא מכתש רמון וסביבתו. לפני כעשור מילא פרופ' מזור תפקיד מרכזי בהכרזה על מכתש רמון כעל שמורת טבע. הודות למאמציו כוללת השמורהגם מרכז חינוכי ומרכז מחקר. בימים אלה ממשיך פרופ' מזור לפעול לשימור נופי הנגב במספר כיוונים, כמו ניסיונות להפחית עבודות מזהמות והרסניות של כריית מחצבים, והדרכת אוכלוסיות המתגוררות בנגב, במטרה להנחיל ערכים של חיים בהרמוניה עם הסביבה.
באחרונה זכה פרופ' מזור במספר פרסים על הישגיו: אות מפעל חיים להגנה על הסביבה מהמשרד להגנת הסביבה, אות מגשימים ישראל יפה מהמועצה לארץ ישראל יפה, ומדליה על פעילות למען החברה בישראל בתחום מדעי האדמה מהחברה הגיאולוגית הישראלית.