מנהרת הזמן

01.12.2009

לפני 75 שנה

פתיחת המכון על-שם זיו ברחובות
"דבר", 4.4.1934

ח.נ. ביאליק

לחגיגה באו כמה מאות מוזמנים וביניהם הנציב העליון, המזכיר הראשי, ח.נ. ביאליק, נשיא ההסתדרות הציונית נחום סוקולוב, הפרופיסורים של האוניברסיטה העברית, הרבנים הראשיים של תל אביב, פקידי הממשלה הגבוהים ובהם מנהל החקלאות, מנהל האוצר, נציב מחוז הדרום ואחרים.

 
 

ויצמן נוסע לארץ-ישראל

מאת הרמן סוויט
"הארץ", 9.10.1934

 
המכון עומד בקשר מדעי עם כמה וכמה פרופיסורים ואנשי מדע. עכשיו רוצה אני לעבוד בו בעצמי כמה חודשים. המכון ברחובות הוא לברכה לארץ-ישראל! - מדגיש ויצמן בגאון.
 

אל יאוש!

מאת: מזקני הישוב
"הארץ", 17.4.1934

 
שעה 3 אחרי הצהרים. אני יושב בין המוזמנים לפתיחת המכון למחקר חימי ברחובות. לפני קהל גדול מלובשים בגדי חג, מטובי הישוב, ב"כ ממשלת המנדט שלנו, ראשי-התנועה, יחידים מהחולמים הראשונים, אנשי מדע, ובראשם הגדול בעולם המדעי, "איינשטיין החימאי", פרופיסור ווילשטטר בפשטותו, ביופיו ובאצילותו: "רואה אני בחזוני על גבי שער המכון לא ברונזה ולא בכתב ובכל זאת בבירור שלש כתובות אלה: "עבודה לפיתוח המדע", "עבודה לשגשוג ארץ ישראל", ו"עבודה לטובת האנושיות".
 

לפני 60 שנה

'עיר המדע' נחנכה כמחווה לד"ר ויצמן

The Palestine Post
November 3, 1949

 
כשהוא מתאר את חנוכת המכון הנושא את שמו כ"הגשמתו של חזון, הפיכת חלום למציאות", ביטא הנשיא חיים ויצמן את תקוותו כי המכון "יגיע להישגים רבים לתועלת ישראל, וכן, כשישרור שלום במזרח התיכון, לתועלת שכנינו ולטובת האנושות כולה".
 

הכנות לפתיחת "מכון ויצמן" ב-2 בנובמבר

מאת ש. סאמט, סופר "הארץ"
"הארץ", 28.8.1949

 

מה שנודע לעצם העבודה המדעית במכון ויצמן שברחובות הרי נוסף למחקר טהור קשורה היא קשר מישרין להתפתחות הכללית של המדינה, לחקר מקורות הטבע, גילוי היכולת הטבעית והאיכות של אוצרות המדינה, לחיפוש חמרי גלם, מקורות מים והטבתה והרחבתה של התעשיה. תוצאות המחקר במכון והתהליכים לא ישמרו בסוד... אלא יתפרסמו ברבים ויועמדו לרשות העולם כולו, כלומר שמציון תצא לעולם לא רק תורה אלא גם ברכת המדע.
 

לפני 55 שנה

קולומבוס ברחובות

By Ritchie Calder
The Jerusalem Post
November 2, 1954

המדען הבסיסי הוא הקולומבוס; המדען היישומי הוא הכובש הספרדי. לפני שאפשר יהיה לחקור את העולמות החדשים ולנצל אותם, יש להגיע עד מעבר לאופק.
 
קיים סיפור על ביקורו של הלורד פיל במעבדתו של ד"ר ויצמן ברחובות. המדען התבונן באמצעות מיקרוסקופ במעלליהם של חיידקים - שהם רחוקים בכמה סדרי גודל מהפעילות של ועדת פיל המלכותית. "מה אתה עושה, ד"ר ויצמן?", שאל הלורד פיל. "אני מייצר אפשרויות קליטה", ענה ויצמן. זוהי עדיין מטרתו של המדע ברחובות - להגדיל את יכולת הקליטה של מהגרים - וכן של רעיונות - בארץ ישראל.
 

לפני 50 שנה

חשיבותה של ישראל כמרכז מחקר מדעי

By Mark Segal 
The Jerusalem Post
April 28, 1959

 
החשיבות של ישראל כמרכז עולמי למחקר מדעי, והתפקיד יוצא הדופן שממלא בכך מכון ויצמן למדע, עמדו במרכז דבריהם של הנואמים בטקס לציון 25 שנה להקמת מכון המחקר על-שם דניאל זיו, שהתקיים ביום שני באולם ויקס.
 
ראש הממשלה, מר דוד בן-גוריון הצהיר כי למרות שישראל היא מדינה קטנה, הישגיה המדעיים הם מהשורה הראשונה.
 

מדע בישראל

Discovery
May 1959

 
לפני שנים לא רבות היו רק חול ומדבר במקום בו ניצב עתה, 15 ק"מ דרומית-מערבית מתל אביב, בתוך חורש יפהפה, מכון מחקר עליו אמר סר רוברט רובינזון (חתן פרס נובל בכימיה לשנת 1947) "איכותה של העבודה המדעית משתווה לתוצריו של כל מוסד דומה - אם אכן קיימים כאלה. מכון ויצמן למדע הוא כבר אחד ממרכזי המחקר המשפיעים בעולם".
 

נווה מדבר של מדע במזרח התיכון

By Gertrude Samuels
The New York Times Magazine
November 29, 1959

 
המכון כבר יצר הבנה ורצון טוב כלפי ישראל בקרב אנשי מדעי הרוח ומדעי הטבע ברחבי העולם. עשרות אלפי מבקרים, בהם זוכי פרס נובל ומשכילים מארצות רבות, נוכחו לדעת כי הישראלים אינם שוקדים על פיתוח כלי נשק, אלא מתמודדים עם שאלות מדעיות בסיסיות, לרווחת האנושות כולה.

 

החזון המשגשג 1959-1949

By Abba Eban
The Jerusalem Post
November 2, 1959

 
מהו הדבר אותו מעניק מכון ויצמן לישראל? מתנתו החשובה ביותר היא בעצם קיומו. בימים אלה מדברים רבות על חובתם של המדענים כלפי החברה. חובתו העיקרית של המדען כלפי החברה היא להיות מדען. בעצם קיומו מעניק המדען למדינתו אווירה של משמעת אינטלקטואלית, אמת ויושרה רוחנית.

אבא אבן

לפני 40 שנה

עמודי התווך של המחקר בישראל: מכון ויצמן למדע. לוחמים מסורים במחלות

By David Perlman
The San Francisco Chronicle
November 27, 1969

הביולוגים במכון ויצמן למדע תוקפים בלהט בלתי רגיל מיגוון מרתק של בעיות. הם חוקרים את הגנטיקה של המערכת החיסונית, את מנגנוני הסרטן, את הכימיה של נזקי קרינה, כיצד מווסת גודלן של אוכלוסיות תאים, וייצור חומרים מלאכותיים שיילחמו במחלות. כמו עמיתיהם המדענים המוכשרים והמסורים מרחבי העולם, חוקרים ישראלים אלה שואפים לשתי מטרות בעת ובעונה אחת: הבנה עמוקה יותר של תהליכי חיים בסיסיים, ויצירת מערך כלי נשק יעילים נגד מחלות של בני אדם.

 

הסקרנות על כל שיגיונותיה

By Dr. Alfred Sabin
President-elect of the Weizmann Institute
The Jerusalem Post
November 2, 1969

לא רק יופיו יוצא הדופן של הקמפוס, אלא ההערכה של הקהילה המדעית העולמית, היא אשר מושכת לרחובות כ-100 מדענים בשנה ממוסדות ההשכלה הגבוהה הראשונים במעלה בעולם, כדי לעבוד במשך שישה עד שנים-עשר חודשים באחת מהמחלקות הרבות, שתרומתן זוכה לכבוד ולהערצה בעולם כולו.
 
ד"ר אלפרד סייבין
 

לפני 35 שנה

ישראלי זכה ב"פרס נובל" של מדעי כדור הארץ

The New York Times
July 19, 1974

חיים לייב פקריס ממכון ויצמן למדע בישראל,מומחה בתחום תנודות כדור הארץ בזמן הפרעות סיסמיות, הוא הזוכה בפרס "ווטלסן" (Vetlesen) לשנה זו. עבודתו, שתוארה על-ידי חברי ועדת הפרס כ"קלאסית", עוסקת במיחשוב תדירויות התנודות של כדור הארץ בזמן רעידות אדמה. המחקר מספק מידע מפורט על הקרום ועל המעטפת של כדור הארץ, ותורם ליכולת להבחין בין תנועות הנגרמות מהתפוצצויות אטומיות, לכאלה שמקורן ברעידות אדמה.
 
חיים לייב פקריס
 

לפני 25 שנה

נכס לאומי

  The Jerusalem Post
May 15, 1984

 
היום אחר הצהריים התקיים בקמפוס מכון ויצמן למדע טקס הנושא משמעות גדולה - הן בישראל והן מחוץ לגבולותיה - לציון יובל החמישים של נכס לאומי יקר ערך זה. המכון נוסד בשנת 1934 כשפתח ד"ר חיים ויצמן את מכון המחקר החלוצי על-שם דניאל זיו, ממנו צמח לימים מכון ויצמן למדע, שהיה, ועודנו, קהילה מדעית ייחודית - ייחודית בחיוניות שלה ובשיתופי פעולה בין-תחומיים שוטפים. הוא נוסד כדי לתרום בעת ובעונה אחת למאגר הבין לאומי של ידע בסיסי ולפיתוחה של הארץ.
 

לפני 10 שנים

חלום שהתגבש

Ha’aretz
December 12, 1999

זה למעלה מ-20 שנה חוקרת פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע את אחת השאלות המובילות בביולוגיה המולקולרית. מכיוון שהשאלה נחשבה על ידי רבים לבלתי פתירה, התייחסו אליה עמיתיה ברחבי העולם כאל חולמת חלומות. עם זאת, באחרונה, כשהתברר כי יונת היתה על המסלול הנכון, אפילו מבקריה ממהרים לקפוץ על העגלה, כדי להיות הראשונים למצוא את הפיתרון.
 
פרופ' עדה יונת

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם