הנפילה הגדולה

חדשות מדע בשפה ידידותית
01.12.1999
בתמונה: אבן המפתח בקשת בכנסייה הביזנטית בעיר העתיקה ממשית "החליקה" כלפי מטה. תצפית זו מעידה שקשת האבן נמתחה והאבן החלה ליפול, אבל, כעבור שבריר שנייה, נלחצה הקשת בחזרה ו"לכדה" את אבן המפתח במיקום חדש, הנראה בתמונה. רק רעש אדמה מסוגל לגרום תזוזה מסוג זה. באתר זה זוהו ונמדדו מאות תבניות נזק לבניינים, המעידות שבמאה השביעית התחוללה במקום רעידת אדמה הרסנית שהמוקד שלה היה בהר הנגב
 
 
רעשי אדמה כמו אלה שהתחוללו באחרונה בטורקיה וביוון מבהירים לנו - כל פעם מחדש - עד כמה האדם קטן, חלש וחסר אונים בהשוואה לכוחות הטבע. ההכרה הזאת, והניסיונות להתגונן מפניהם ולהפחית את נזקם, עשויים להוביל לשיתוף פעולה אזורי במזרח התיכון. צעדים ראשונים בכיוון הזה נעשים בימים אלה הודות למחקרים של מדעני מכון ויצמן בשיתוף עם מדענים ממרכז המדע רמון ומדענים מרוסיה.
 
רעשי אדמה מסוגלים למחות ערים שלמות ולשנות בכך את מהלך ההיסטוריה. הם באים בהפתעה, נמשכים פרקי זמן קטנים למדי, ומותירים אחריהם עולם ששוב לא יהיה כשהיה. יכולת לצפות מראש רעשי האדמה היתה עשויה, אולי, להפחית במשהו את נזקם, אבל לרוע המזל, עד כה לא פותחה שום דרך יעילה ואמינה לחיזוי רעשי אדמה. הדבר היחיד הוודאי בתחום זה הוא ש"מה שהיה הוא שיהיה". כלומר, במקום שבו התחוללו בעבר רעידות אדמה, עלולות להתחולל רעידות גם בעתיד. מכאן שמידע מדויק על רעשי אדמה היסטוריים עשוי לסייע בתכנון לעתיד. למשל, מידע כזה עשוי להכתיב את מקדמי הבטיחות בתקני הבנייה באזורים מסוימים ולהשפיע על אופיו של פיתוח עירוני.
 
לגיאופיסיקאים המודרניים יש מאגר מידע יעיל למדי באשר לרעשים שהתחוללו מתחילת המאה העשרים ועד לסופה. לעומת זאת, אין כמעט מידע אמין על רעשי אדמה שהתחוללו בתקופות קדומות יותר. מצב העניינים הזה עשוי להשתנות בקרוב, הודות לשיתוף פעולה בין מדעני מכון ויצמן למדע לבין חוקרים ממרכז המדע רמון שבהר הנגב.
 
פרופ' עמנואל מזור, מהמחלקה למדעי הסביבה ולחקר האנרגיה במכון ויצמן, ועמיתיו ממרכז המדע רמון בחנו עדויות להתחוללותן של רעידות אדמה בכמה ערים עתיקות בנגב. תוך כדי עבודה הציע חבר צוות המחקר, ד"ר אלכסנדר בקר, לשתף בעבודה את ד"ר אנדרה קורז'נקוב מהמכון הסייסמולוגי של קירגיזיסטן. ד"ר קורז'נקוב נוהג לצאת לאתרים שבהם התחוללו רעידות אדמה, מיד לאחר הרעש, ולמדוד את תבניות ההרס שנוצרות כתוצאה מהרעש. תבניות ההרס מתבטאות בכיוון הנפילה של אבנים ועצמים אחרים. את התבניות האלה הוא מצליב בנתונים הסייסמיים (מוקד גל הרעש, כיוונו ועוצמתו). בדרך זו עלה בידו לכייל את נזקי רעשי האדמה בהשוואה לתכונותיהם הפיסיקליות. המדענים הישראליים הציעו להשתמש במידע שליקט ד"ר קורז'נקוב לצורך "חישוב לאחור" של האירועים הסייסמיים ההיסטוריים. כלומר, על פי תבניות ההרס שנוצרו בערים העתיקות בנגב, הם ביקשו לחשב את עוצמת הרעש שגרם לנזק, ואת מיקום המוקד שלו.
 
בשלב הראשון התמקדו החוקרים בעיר הנבטית הקדומה עבדת. הם מצאו כי העיר נהרסה בעבר פעמיים כתוצאה מרעידות אדמה, במאה הרביעית ובמאה השביעית. רעשים עזים התחוללו במקום גם במאה התשיעית ובמאה ה-18, אך כנראה לא הרסו את העיר. בהמשך גילו החוקרים, להפתעתם, שמוקד הרעש שהתחולל במאה השביעית היה בהר הנגב, ולא בבקעת ים המלח כפי שסברו תחילה (כל מוקדי הרעשים האחרים היו בבקעה, שהיא חלק מהשבר הסורי-אפריקאי). מחקרים נוספים מיקמו את מוקד הרעש בדייקנות רבה יותר, באזור שבר נפחה. העובדה שמוקד רעש אחד היה בהר הנגב, בעוד המוקדים של שלושה רעשים אחרים היו בבקעת ים המלח, מעידה על שונות טקטונית בין ההר לבקעה: המאמצים הטקטוניים שבבקעה משתחררים במספר רעשי אדמה קטנים יחסית, בעוד המאמצים המתפתחים בהר משתחררים באירוע בודד ורב-עוצמה.
 
פרופ' מזור סבור שמידע זה עשוי לאפשר למתכנני הפיתוח התעשייתי והעירוני בנגב להביא בחשבון בתוכניותיהם גם את האופי הטקטוני של האזור, דבר שכאמור עשוי לסייע להישרדותם של מפעלים אנושיים לאורך זמן. "בתחום הזה", הוא אומר, "יש עניין ברור לכל עמי האזור להתלכד יחד אל מול איתני הטבע ולשתף פעולה במטרה להפחית עד כמה שאפשר את נזקיהם של רעשי האדמה ואת הסבל האנושי שהם גורמים".
בתרשים: מיפוי של אבני גזית בקיר מבנה ביזנטי ברובע הצפוני של העיר העתיקה שבטה. אבן אחת "נורתה" קדימה, ואבנים אחרות הוזזו לכיוונים המסומנים בחיצים. תופעה זו מעידה על טלטלה חזקה ומהירה שהתחוללה כתוצאה מרעידת אדמה
 

שתף