על פרחים, כוכבים ובני אדם

01.03.1999
 
 
לכל אדם כוכב יש בשמים. במדרש רבא אומר בר-סירא, שגם חלקם של הצמחים והעשבים אינו נגרע במובן זה. כלומר, גם להם, לכל עשב ועשב, יש בשמים כוכב האומר להם "צמח וגדל". ד"ר טילי בקר, בוגרת מדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע, השואפת לסייע לצמיחתם של בני אדם טובים יותר, אינה מוכנה להסתמך בעניין הזה על הכוכבים בלבד. היא מעבירה בעצמה, בקול רם וברור את מלת הקסם - פר"ח - מישראל לגרמניה. הודות לד"ר בקר, עתיד פר"ח (פרויקט חונכות), שנולד במכון והפך לחלק בלתי נפרד מהנוף החברתי של ישראל, לפרוח בקרוב גם באוניברסיטת אוסנברוק שבגרמניה.
 
העיקרון של פר"ח: להפגיש ילדים מעוטי-יכולת עם סטודנטים, וליצור שילוב מנצח שפורץ מגבלות ומרחיב את אופקיהם של החניכים ובני משפחותיהם. עמוס כרמלי הוא המנהל הארצי של פר"ח בישראל. "למפגש הבלתי אמצעי בין סטודנטים לילדים מעוטי יכולת יש פוטנציאל אדיר. במפגשים, המתקיימים פעמיים בשבוע, מבלים החונכים והחניכים בשיחה, בהכנת שיעורי בית ובבילויים משותפים. בדרך זו החניכים זוכים בסביבה תומכת ומכוונת, ואילו הסטודנטים זוכים במילגה המכסה קרוב למחצית מעלות שכר הלימוד שלהם באוניברסיטה".
 
ד"ר בקר למדה במדרשת פיינברג של המכון בשנותיו הראשונות של פרויקט פר"ח. היא החלה את לימודיה לתואר שני במדרשת פיינברג של המכון בשנת 1971, אצל פרופ' מרדכי אברון (שכעבור 20 שנה, בשנת 1991, הלך לעולמו). עבודת המחקר שלה התמקדה בכלורופלסטים של צמח התרד. בשנת 1974, עם הקמת פר"ח, הצטרפה לארגון החדש כחונכת ונשלחה לשמש "אחות גדולה" לשתי נערות, בנות למשפחה ישראלית ברוכת ילדים. "אם המשפחה נשארה בבית כדי לטפל בכל הילדים", נזכרת ד"ר בקר, "אביהם עבד בעבודה כלשהי בשוק. הוא היה אדם נבון שעלה לארץ כאדם בוגר, ולמרבה הצער, התקשה למצוא את מקומו בחברה הישראלית. הבנות ראו בי 'אחות גדולה' ומעניינת שאפשר להתפאר בה לפני חברותיהן, אבל באותה עת הייתי בשבילן גם תלמידה חסרת אונים הזקוקה לעזרתן בלימוד השפה העברית. במלים אחרות, נעזרנו אלה באלה, דבר שתרם לשיפור הדימוי העצמי של כולנו. מעבר לכל אלה, הייתי בעלת מזל שזכיתי ברגשות החום והאהבה של המשפחה כולה שקיבלה אותי לחיקה".
 
הזיכרונות האלה הביאו את ד"ר בקר, העובדת כיום כחוקרת באוניברסיטת אוסנברוק, ליזום את הקמתו של פרויקט דומה בגרמניה. הפרויקט שייקרא "PAL UP!" עתיד לצאת לדרך בעתיד הקרוב. "אנו מקווים להתחיל לגייס סטודנטים ולהפגישם עם ילדים כבר בשנה הבאה", אומרת ד"ר בקר. "אני מאמינה שכמו בישראל, גם אצלנו ייתברר שהשילוב והמפגש בין סטודנטים לתלמידים מעוטי יכולת ישפיע ויועיל לשני הצדדים".
 
לה עצמה, המפגש עם חניכותיה בישראל כבר הועיל: "כשעזבנו את ישראל, היינו זוג צעיר חסר ילדים. שתי חניכותי הביאו אותי לקרובת משפחה שלהן, אשה זקנה שבירכה אותנו ואיחלה לנו שיהיו לנו שני ילדים. כיום אני, באמת, אם לשתי בנות. ברור לכולנו שהברכות האלה אינן גורם פעיל שיכול להטות התרחשויות, אבל בכל זאת, נראה שהאווירה החמה והידידותית שהן יוצרות עשויה להשפיע בכיוון הרצוי".

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם