לילה לא שקט

01.12.2014

מימין: פרופ' איתן דומאני, ד"ר מתיה לאוריאולה ופרופ' יוסי ירדן. מתוזמנים\
 
 
הם פועלים בלילה, בזמן שאנחנו ישנים וחסרי הגנה. הם מתפתחים, מכפילים את גודלם במהירות ופועלים בחשאי, בעת שאנו איננו מודעים למתרחש, והם קטלניים. במחקר חדש, אשר התפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Communications, גילו מדעני מכון ויצמן למדע – להפתעת רבים – כי זה בדיוק הזמן שבו תאי גידולים סרטניים מתפשטים בגוף: בלילה.
 
המחקר אשר הוביל לתגלית נועד לבחון את מערכת היחסים בין קולטנים מסוגים שונים המצויים בתא, מערכת יחסים שהבנתנו ביחס אליה אינה שלמה. קולטנים אלה הם למעשה מולקולות אשר קולטות מסרים כימיים מתאים אחרים, ולאחר מכן מעבירות את המסרים מהסביבה החוץ-תאית אל תוך התא. לצורך המחקר התמקדו המדענים בשני קולטנים מסוימים: הראשון הוא קולטן שקושר את גורם הגידול האפידרמלי (Epidermal Growth Factor Receptor – EGFR), ומעודד את צמיחתם ואת התפשטותם של תאים סרטניים ואחרים בגוף. הקולטן השני נצמד להורמון סטרואידי הקרוי "גלוקוקורטיקואיד" (GC). הורמון זה מעורב ברמות האנרגיה ובחילוף החומרים בגוף, ומכונה "הורמון הלחץ" מפני שהוא מופרש ברמות גבוהות יותר במצבי לחץ, ותפקידו להביא את הגוף – במהירות – למצב של עירנות (לכן ספורטאים מתפתים לפעמים להשתמש בו).
 
לעיתים נקבעת "התנהגותם" של תאים עקב סך כל הפעילות של קולטנים מסוגים שונים, המצויים על מעטפת התא, ומתַפקדים כמעין אנטנות הקולטות תשדורות שמגיעות מהסביבה. כך למשל, בניסוי שביצעה ד"ר מתיה לאוריאולה, חוקרת בתר-דוקטוריאלית בקבוצת המחקר של פרופ' יוסי ירדן מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע, התברר כי התפשטות התאים ונדידתם בגוף (אותן מעודד, כאמור, הקולטן האפידרמלי) מדוכאת כאשר הקולטן הגלוקוקורטיקואידי (Glucocorticoid Receptor – GR) קולט את מולקולת הסטרואיד המתאימה לו.
 
ממצא זה, שהתגלה בניסוי במעבדה, הוביל את המדענים לבדיקת התהליך ברקמות עכברים. ידוע שהסטרואיד פועל בגלים: הוא מופרש בכמויות גדולות בזמן שאנחנו ערים כדי לגרום לנו להיות מודעים לסביבתנו, ורמתו פוחתת בעת השינה. המדענים, מקבוצת המחקר של פרופ' ירדן, בשיתוף עם קבוצת המחקר של פרופ' איתן דומאני מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, בדקו את רמת הפעילות של הקולטנים במהלך היום והלילה כאחד. בתוצאות שהתקבלו אפשר היה לראות בפירוש שוני משמעותי ברמות הפעילות, אשר מעידות כי הקולטן האפידרמלי פעיל בזמן המנוחה – וכי הוא מדוכא בזמן העירנות.
 
בשלב הבא במחקר בדקו המדענים את משמעות התגלית בקשר להתפתחותם של גידולים סרטניים. יש לציין, כי בעשור האחרון מתחוללת מהפכה בשיטות הטיפול בגידולים סרטניים. שורת התפתחויות בתחום הביולוגיה המולקולרית איפשרה את פיתוחן של תרופות חדשות, אותן אפשר לצרוך ככדורים או לקבלן בזריקה, אשר שינו לחלוטין את שיטות הטיפול. שימוש בתרופות אלה, המכונה "טיפול ממוקד", מבוסס על זיהוי נקודתי של התאים הסרטניים – והאטה של קצב גידולם. התפתחויות אלה, בשילוב עם תוצאות ניסויים אחרים – שהוכיחו כי ישנם טיפולים כימותרפיים היעילים יותר בשעות הלילה – הובילו את המדענים לניסוי נוסף.
 
הפעם הם חקרו את השפעות "לפטיניב", אחת מתרופות הדור החדש. תרופה זו חוסמת את הקולטן האפידרמלי, והיא מיועדת לטיפול בסרטן השד. במהלך הניסוי ניתנה התרופה לעכברים בשעות שונות של היום. הממצאים הראו הבדלים משמעותיים בהתפתחות הגידול הסרטני בעכברים שקיבלו את התרופה ביום ובעכברים שקיבלו את התרופה בלילה. משמעות הדבר היא, ככל הנראה, שגם התפשטות הגידול מושפעת מהתנודות בהפרשת הסטרואיד, וכי הוא אמנם מעכב אותה בזמן העירנות, אבל בזמן השינה, כשהגוף מפריש פחות סטרואיד, התפשטות הגידול מואצת. לכן, ייתכן שאולי יעיל יותר לבצע טיפולים נוגדי-סרטן בלילה.
 
"נראה שמדובר בעניין של תיזמון", אומר פרופ' ירדן. "כיום מקבלים חולי סרטן טיפולים תרופתיים בעיקר במהלך היום, בדיוק בזמן שהגוף שלהם מדכא בעצמו את התפשטות הגידול. אנחנו לא מציעים תרופה חדשה, אלא רק שינוי בלוח הזמנים של הטיפול בתרופות מסוימות".
 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם