גידולים סרטניים מתפתחים בקצב מהיר יותר בלילה

06.10.2014
הם פועלים בלילה, בזמן שאנחנו ישנים וחסרי הגנה. הם מתפתחים, מכפילים את גודלם במהירות ופועלים בחשאי, בעת שאנחנו לא מודעים למתרחש. והם קטלניים. במחקר חדש, אשר התפרסם בכתב-העת המדעי Nature Communications, מדעני מכון ויצמן למדע גילו – להפתעת רבים – כי זה בדיוק הזמן שבו תאי גידולים סרטניים מתפשטים בגוף: בלילה.
 
המחקר אשר הוביל לתגלית, נועד לבחון את מערכת היחסים בין קולטנים מסוגים שונים המצויים בתא – מערכת יחסים שההבנה שלנו בנוגע אליה אינה שלמה. קולטנים אלה הם למעשה מולקולות, שקולטות מסרים כימיים מתאים אחרים, ולאחר מכן מעבירות את המסרים מהסביבה החוץ-תאית אל תוך התא. לצורך המחקר, התמקדו המדענים בשני קולטנים מסוימים: הראשון, קולטן שקושר את גורם הגידול האפידרמלי (Epidermal Growth Factor Receptor– EGFR), המעודד את צמיחתם והתפשטותם בגוף של תאים סרטניים ואחרים. הקולטן השני בו התמקדו המדענים נצמד להורמון סטרואידי הקרוי "גלוקוקורטיקואיד" (GC). הורמון זה מעורב ברמות האנרגיה ובחילוף החומרים בגוף ומכונה "הורמון הלחץ", מכיוון שהוא מופרש ברמות גבוהות יותר במצבי לחץ, ותפקידו להביא את הגוף – במהירות – למצב של עירנות (ולכן ספורטאים מתפתים להשתמש בו לעתים).
גידולים סרטניים מתפתחים בקצב מהיר יותר בלילה
 
"התנהגותם" של תאים מוכתבת ונקבעת, לעתים, כתוצאה של סך כל הפעילות של קולטנים מסוגים שונים, המצויים על מעטפת התא והמתפקדים כמעין אנטנות לתשדורות שמגיעות מהסביבה. כך למשל, בניסוי שביצעה ד"ר מתיה לאוריאולה, חוקרת בתר-דוקטוריאלית בקבוצת המחקר של פרופ' יוסי ירדן מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע, התברר כי התפשטות התאים ונדידתם בגוף (אותן מעודד הקולטן האפידרמלי) מדוכאת כאשר הקולטן הגלוקוקורטיקואידי (Glucocorticoid Receptor– GR), קולט את מולקולת הסטרואיד המתאימה לו.
 
תגלית זו, שבוצעה בניסוי במעבדה, הובילה את המדענים לבדיקת התהליך ברקמות עכברים. ידוע שהסטרואיד פועל בגלים – הוא מופרש בכמויות גדולות בזמן שאנחנו ערים כדי לגרום לנו להיות מודעים לסביבתנו, ורמתו פוחתת בעת השינה. המדענים, מקבוצת המחקר של פרופ' ירדן, בשיתוף עם קבוצת המחקר של פרופ' איתן דומאני מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע,  בדקו את רמת הפעילות של הקולטנים במהלך היום וגם בלילה. בתוצאות שהתקבלו, אפשר היה לראות בפירוש שוני משמעותי ברמות הפעילות, אשר מעידות כי הקולטן האפידרמלי פעיל בזמן המנוחה וכי הוא מדוכא בזמן העירנות.
 
בשלב הבא במחקר, בדקו המדענים את משמעות התגלית בקשר להתפתחותם של גידולים סרטניים. יש לציין כי בעשור האחרון מתחוללת מהפכה בשיטות הטיפול בגידולים סרטניים. מספר התפתחויות בתחום הביולוגיה המולקולרית איפשרו את פיתוחן של תרופות חדשות – אותן אפשר לצרוך ככדורים או בזריקה – ששינו לחלוטין את שיטות הטיפול. שימוש בתרופות אלה, המכונה "טיפול ממוקד", מבוסס על זיהוי נקודתי של התאים הסרטניים – והאטה של קצב גידולם. התפתחויות אלה, בשילוב עם תוצאות ניסויים אחרים – שהוכיחו כי ישנם טיפולים כימותרפיים שיעילים יותר בשעות הלילה – הובילו את המדענים לניסוי נוסף. הפעם הם חקרו את השפעות "לפטיניב", אחת מתרופות הדור החדש. תרופה זו חוסמת את הקולטן האפידרמלי, והיא מיועדת לטיפול בסרטן השד. במהלך הניסוי התרופה ניתנה לעכברים בשעות שונות של היום. הממצאים הראו הבדלים משמעותיים בהתפתחות הגידול הסרטני, בין העכברים שקיבלו את התרופה ביום לבין עכברים שקיבלו את התרופה בלילה. משמעות הדבר, ככל הנראה, היא שגם התפשטות הגידול מושפעת מהתנודות בהפרשת הסטרואיד, וכי הוא אמנם מעכב אותה בזמן העירנות, אבל בזמן השינה – כשהגוף מפריש פחות סטרואיד – התפשטות הגידול מואצת. לכן, ייתכן שאולי יעיל יותר לבצע טיפולים נוגדי סרטן – בלילה.
 
"נראה שמדובר בעניין של תזמון", אומר פרופ' ירדן. "כרגע חולי סרטן מקבלים טיפולים תרופתיים בעיקר במהלך היום, בדיוק בזמן שהגוף שלהם מדכא בעצמו את התפשטות הגידול. אנחנו לא מציעים תרופה חדשה, אלא רק שינוי בלוח הזמנים של הטיפול בתרופות מסוימות".
 
מידע נוסף ותמונות אפשר לקבל במשרד הדובר, מכון ויצמן למדע:

 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם