התניה מבוססת ריח שבוצעה בעת שינה, גרמה למשתתפים בניסוי הפחתה משמעותית בעישון. מדעני מכון ויצמן למדע, שביצעו את הניסוי שפורסם בימים אלה בכתב-העת
The Journal of Neuroscience, חשפו מתנדבים שנוהגים לעשן, בעת שישנו, לריח של סיגריות בשילוב עם ריח של ביצים מקולקלות או דגים רקובים. התוצאה: ירידה משמעותית בעישון.
ד"ר ענת ארזי, מקבוצתו של
פרופ' נעם סובל מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, כבר הראתה במחקר קודם שהתניה מבוססת-תסמיכים (אסוציאציות) – מעין תהליך למידה "פבלובי", שבו מותנה המוח לקישור תת-מודע בין גירוי אחד לגירוי אחר – עשויה להתרחש במהלך השינה, אם הגירויים הבלתי-מותנים הם ריחות. על-אף שהנבדקים לא זוכרים את הריחות אליהם נחשפו בלילה, בבוקר שלאחר מכן הם הגיבו לצלילים, שנקשרו במהלך השינה לריחות לא נעימים, בנשימות קצרות ורדודות. על-פי ד"ר ארזי, השימוש בריח הוא חשוב: בניגוד לסוגים אחרים של גירויים חושיים, הריחות – ואפילו כאלה המסריחים מאוד – אינם מעירים אותנו.
המחקר הנוכחי התבצע על 66 מתנדבים שרצו להפסיק לעשן, ואשר לא טופלו במטרה לסייע להם בכך. עישון סיגריות נבחר כמושא המחקר כיוון שזו התנהגות שאפשר למדוד בקלות, וריח חזק הוא אחד ממאפייניה. לאחר שמילאו שאלונים על הרגלי העישון שלהם, בילו חלק מהנבדקים את הלילה במעבדת השינה המיוחדת של המחלקה. דפוסי השינה שלהם נוטרו בדייקנות, ובשלבים שונים של השינה נחשפו הנבדקים לריח הסיגריות ולריח רע אחר – אחד מיד אחרי השני, שוב ושוב, במהלך הלילה. הנבדקים דיווחו כי בשבוע שלאחר מכן הם עישנו פחות. בניגוד אליהם, נבדקים שנחשפו לאותם הריחות באותה התדירות, אך בזמן שהיו ערים, לא הפחיתו בעישון בימים הבאים. גם המתנדבים שבילו את הלילה במעבדת השינה, אך נחשפו לריחות בזמנים אקראיים – כך שלא היה צימוד ביניהם – לא הושפעו.
הקבוצה שהפחתת שיעור העישון שלה היה הגדול ביותר – כ-30% – כללה את המתנדבים שנחשפו לריחות בשלב השני של השינה, שנת NREM. תוצאות אלה תמכו בממצאיהם הקודמים של מדעני המכון, שלפיהם אנו אולי שוכחים לרוב את מאורעות החלום המתרחשים בשלב ה-REM, אבל להתניית התת-מודע בשלב ה-NREM, בו מתרחשת התגבשות הזיכרון – עשויות להיות השפעות ארוכות-טווח.
פרופ' סובל וד"ר ארזי אומרים שהתניה המבוססת על חוש הריח עשויה להיות כיוון מבטיח לחקר תופעת ההתמכרות, כיוון שמערכת התגמול של המוח, המעורבת בהתנהגויות הקשורות בהתמכרות, כמו עישון, קשורה באזורי המוח שמעבדים ריח. כמה מהאזורים האלה פעילים במהלך השינה, וייתכן שיכולתם לעבד מידע אף עולה בעת השינה.
"עדיין לא המצאנו דרך לגמול מעישון בזמן השינה", אומרת ד"ר ארזי. "תוצאות מהסוג הזה מחייבות מחקר אחר לחלוטין. מה שהראינו הוא את כוחה של התניה במהלך השינה, ושהתניה זו עשויה להוביל לשינויים התנהגותיים משמעותיים. חוש הריח שלנו עשוי להיות שביל הכניסה למוחנו הישן, וייתכן שתגלית זו תעזור לנו, בעתיד, לשנות התנהגויות בעייתיות".