חמש שאלות עם פרופ' ניר אוריון על למידה חוץ-כיתתית

פרופ' ניר אוריון, חוקר מהמחלקה להוראת המדעים של מכון ויצמן למדע, חזר באחרונה מפרו - שם החליט משרד החינוך לשלב את יחידת הלימוד זוכת-הפרסים שפיתח, "כוכב-הלכת הכחול", בתוכנית הלימודים המקומית

 

בית הספר בכלל והוראת המדעים בפרט מתיימרים ללמד את תלמידים על העולם שבו הם חיים. אך, הם עושים זאת בסביבה סטרילית המנותקת מהעולם המוחשי ולכן, מרבית התלמידים לא מוצאים רלוונטיות ומשמעות פנימית בנושאים ה"נלמדים" בבית הספר.

אמנם, קיימים נושאים רבים ישנם תחומים רבים, חשובים אך מופשטים מאוד, שילד החי במאה ה-21 צריך לדעת אודותיהם (כגון מושג האטום), שלא ניתן ללמדם בהתנסות ישירה בסביבה החוץ-כיתתית. אולם גם כיום כוללים מרבית נושאי הלימוד מרכיבים אותם ניתן להכיר ולחקור בסביבתם המוחשית (החוץ-כיתתית) תוך כדי יצירת רצפי הוראה העוברים באופן הדרגתי מהמוחשי.

כל זאת לרוב לא קורה, כי מהותו של בית הספר הקלאסי (בכל העולם) היא ההתנתקות מהעולם המוחשי. היציאה מחוץ לכותלי בית הספר לצורך התנסות עם העולם המוחשי נתפסת כבזבוז משאבים של זמן וכסף.

גישה זו שהיא כלכלית במהותה היוותה את מהות הרעיון החדשני של מוסד בית הספר הציבורי שהתפתח במאה ה-19. בית הספר הציבורי לא הוקם על עיקרון פדגוגי, אלא כתוצר משלים של המהפכה התעשייתית. הוא הוקם כדי לשרת את צרכי המבוגרים ובעיקר האליטה השלטונית-כלכלית ולא את צרכי הילדים.

למידה היא אינסטינקט הקיים בקרב מינים רבים של בעלי החיים. בעוד שבקרב מרבית המינים משרת אינסטינקט זה את הצרכים הקיומיים הבסיסיים ביותר, המין האנושי שכלל את יכולת הלמידה שלו הרבה מעבר לכך והיא משרתת גם את יצר הסקרנות והנטייה לחפש אחר חידוש ואתגר. אולם, כמו כל אינסטינקט אחר גם יצר הלמידה מופעל רק כתגובה לגירוי היוצר צורך. בית הספר הקלאסי פועל בניגוד לאינסטינקט הלמידה הטבעית של מרבית הילדים ולכן הוא מעורר בקרבם רתיעה, בריחה והתנגדות. כנגד התנגדות זו מפעיל בית הספר הקלאסי במניפולציות כוחניות המסיטות אותנו מתחום החינוך לתחום האילוף.

מערכת החינוך נעה במעגל קסמים של החלפה בין שיטות הוראה שונות, אשר על הנייר נראות מוצלחות מאד, אך במציאות אף אחת מהן אינה נוגעת בשורש הבעיה שמרבית הנלמד בבית הספר אינו רלוונטי למרבית הילדים. חומרי הלמידה אותם אני מפתח מזה כ-30 שנה שבהם הסביבה החוץ-כיתתית מהווה מרכיב אינטגרלי ברצף הלמידה והמחקר המלווה את פתוח ויישום חומרי למידה אלו מצביעים באופן עקבי, ששילוב נכון של הסביבה החוץ-כיתתית ברצף ההוראה-למידה יכול לתרום להיבט הרלוונטיות של הנושא הנלמד בקרב לומדים ולקרב את הלומד לאינסטינקט הלמידה הטבוע בו.

 

2. מה מיוחד בגישה של "כוכב-הלכת הכחול"?
"כוכב-הלכת הכחול" היא יחידת לימוד אחת מבין עשרות יחידות לימוד הנכללות בתכנית "חושבים מדע – מבינים סביבה" שפיתחה קבוצת המחקר שלי במהלך כ-30 שנה. המשותף לכל תוכניות הלימוד האלו שהן מנסות לעורר בקרב הלומד את אינסטינקט הלמידה הטבעי שלו, וזאת מתוך יצירת משמעות פנימית של הלומד לגבי הנושא הנלמד. לצורך כך מבוססות כל היחידות על רצף הוראה, המתפתח בהדרגה מהמוחשי אל המופשט, תוך שילוב מושכל של סביבת הלימוד החוץ-כיתתית ברצף זה. התוכנית "חושבים מדע – מבינים סביבה" מתמקדת בפתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, ומשתמשת בהם כדי לפתוח מיומנויות חשיבה, שמאפשרות פיתוח תובנה סביבתית. אולם"כוכב-הלכת הכחול" וכל שאר יחידות הלימוד שמאוגדות בתכנית "חושבים מדע – מבינים סביבה" הן תולדה של עשרות שנות מחקר שליווה את פיתוחן. התוצאות העקביות של מחקר זה מאפשרות לקבוע שהייחוד שלהן הוא בכך שהן מתרגמות, אחת לאחת, את כל עקרונות ההוראה המובילה למשמעות בקרב הלומד לרמה הפרקטית. תוכניות אלו רואות את הלומד כנשוא הלמידה ויוצאות מנקודת ההבנה שהרגש (מוטיבציה) הוא המפתח להפעלת תהליכים קוגניטיביים מורכבים.

 

אונסק"ו הכיר והוקיר את התכנית מאחר והוא זיהה בה את אותם מרכיבים ייחודיים שציינתי לעיל, וכן את השילוב הנדיר שבין שימוש בהוראת המדעים ככלי לפיתוח תובנה סביבתית.
עבורי, זה כבוד גדול והכרה חשובה לי מאוד. בייחוד על רקע ההתעלמות וחוסר ההכרה של מערכת החינוך הישראלית, המקדשת את עגל הזהב של המבחנים הבין-לאומיים ומקריבה על מזבחו את הלומד.

 

4. כמה זמן אתה עורך סדנאות מורים, ובאיזה מקומות בעולם קיימת אותן?
מזה למעלה מעשור שאני מוזמן לערוך סדנאות למורים ברחבי העולם. עד כה קיימתי סדנאות למורים מפורטוגל, מארגנטינה, מצ'ילי, מארצות הברית, מברזיל, מהודו, מפרו מאורוגוואי ומדרום אפריקה. הביקוש לסדנאות אלו גובר משנה לשנה. בקיץ הקרוב אחלק את זמני בין הודו לפרו.

 

5. האם אתה רואה שינוי באופן שבו מלמדים מדעים בכיתות שאימצו את גישתך ואת סביבת הלימוד החוץ-כיתתית?
חד-משמעית כן. בכל המחקרים המלווים את פיתוח תוכניות הלימוד שלנו ואת הפעלתן עולה מקומה המרכזי של סביבת הלימוד החוץ–כיתתית בתהליך הבניית המשמעות בלמידה (מוטיבציה), וכמרכיב מפתח בתהליך הקוגניטיבי של המעבר מהמוחשי לפיתוח יכולות חשיבה מורכבות.