מבט לעתיד

יו"ר המועצה הבין-לאומית, פרופ' יהודה ריינהרץ, יו"ר מועצת המנהלים, מר שמשון הראל, חברי מועצת המנהלים, פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע, וצוות ההנהלה, פרופ' מיכל נאמן, פרופ' ישראל בר-יוסף, פרופ' מודי שבס וגברת שולמית גרי; נשיאי המכון בעבר, פרופ' מיכאל סלע ופרופ' חיים הררי, חברים ועמיתים ממכוני מקס פלאנק, אורחים נכבדים וחברים יקרים.

אני שמח להיות כאן במושב השנתי ה-71 של המועצה הבין-לאומית של מכון ויצמן למדע, ובמלאת 70 שנה להקמת מכון ויצמן למדע.

אני שמח לפתוח את נאומי הראשון בפני המועצה באולם החדש והיפה הזה, הנושא את שמו של פרופ' מיכאל סלע – נשיא המכון בעבר ומעמודי התווך של המדע הישראלי. אנו מודים מקרב לב לשרה ולמיכאל על הנדיבות ועל רוחם המיוחדת, השורה באולם ייחודי זה.

לדעתי, איש מאיתנו אינו יכול לחשוב על העתיד, מבלי להעריך את ההתקדמות המרשימה של המכון ב-13 השנים האחרונות, תחת הנהגתו של דניאל. לאורך כל הדרך, דניאל חזר ואמר שהאנשים הטובים ביותר עושים את המדע הטוב ביותר. לכן, יחד עם סגני הנשיא והדיקנים, הוא וידא שהנוסחה הזאת תחול ותיושם, כך שהמכון גייס את תלמידי המחקר, החוקרים הבתר-דוקטוריאליים, המדענים והעובדים המבטיחים ביותר. הודות למאמצים האלה, 150 מדענים מצטיינים חדשים הצטרפו למכון ויצמן ב-13 השנים האחרונות.

כחלק משליחותו, קידם דניאל את ההשקעה בקריירות של מדעניות, כמרכיב בלתי-נפרד מן המשימה הכוללת: תמיכה במוחות המבריקים ביותר לטובת המדע הישראלי והעולמי.

תחת הנהגתו של דניאל, הוקמו ישויות מחקר מדעי מרכזיות: בתחומי הרפואה המותאמת-אישית, הסרטן, מדעי הננו, חקר חומרים חדשים ועוד.

מעגל ידידי המכון בעולם צמח באופן דרמטי, ובזכות כולכם, התמיכה הפילנתרופית שלה אנו זוכים, חזקה מתמיד.

העובדה שמכון ויצמן ממוקם גבוה בדירוגים הבין-לאומיים היא ללא ספק תוצאת עבודתם של המדענים שלנו, בשילוב יוזמות שקידמו דניאל והצוות שלו. הנהגת המכון ב-13 השנים האחרונות מותירה מאחוריה מורשת של מצוינות: קביעת סטנדרטים גבוהים ועמידה בהם, וכן הגשמת חזונו של ד"ר חיים ויצמן על תרומתו של המדע לרווחת האדם.

אני מבין שעלי להיכנס לנעליים גדולות, בעודי עושה את צעדי הראשונים יחד עם צוות ההנהגה החדש – ועם כולכם.

מצוינות מדעית

מאז ומעולם הייתה מצוינות מדעית ערך ליבה של מכון ויצמן למדע, והיא תישאר כזו. המכון מחויב למצוינות בכל הרמות ומסייע למדענים שלנו לחתור אליה, החל מתהליך הגיוס הקפדני ולאורך כל הקריירה המדעית שלהם.

מכון ויצמן למדע הוא מוסד מחקר מוביל בעולם המרחיב את גבולות הידע האנושי, משפר את איכות חייהם של מיליוני בני-אדם, ומחנך את מדעני המחר. בוגרינו יוצאים לקריירות בתחומי ההיי-טק, הביוטכנולוגיה והאקדמיה, המניחים את יסודות הכלכלה הפורחת של ישראל – ממש על-פי חזונו של ד"ר חיים ויצמן. עם הגיענו לציון 70 שנים להקמת המכון, אני מאמין שאפשר לומר  שאכן עמדנו בציפיות של חיים ויצמן, ואולי אפילו השגנו אל מעבר להן.

אתם כולכם השגרירים הראשיים שלנו. לכן, כשאתם משוחחים עם בני משפחה, חברים ועמיתים ומסבירים להם מדוע אתם תומכים במכון, ומדוע כדאי גם להם לעשות כן, עליכם להיות מצוידים בתשובות לשאלה, מה הופך את המכון למעולה? מדוע המחקרים של מכון ויצמן למדע משנים ומשפרים את העולם?

כדי לענות על השאלה הזאת, הרשו לי להשתמש במטאפורה של עץ החיים של המכון, שהוא הסמל והלוגו שלנו. כמו כל העצים, הוא זקוק למערכת הזנה כדי לפרוח ולצמוח.

הרכיב הראשון שמזין את העץ הזה, הוא הכישרון האנושי. אני מאמין שעלינו להמשיך ולגוון את הסגל והקמפוס שלנו, מכיוון שמוחות שונים מתרבויות שונות מביאים נקודות מבט מגוונות למדע. הדגש שלנו על מצוינות חל במידה שווה גם על אנשי המינהלה שלנו, על טכנאי המעבדה ועל כל שאר העובדים  במכון אשר עבודתם האיכותית מאפשרת למדענים להקדיש את מלוא זמנם ותשומת לבם למחקר.

חומר ההזנה השני הוא הגישה הרב-תחומית שלנו –  פירוק הגבולות בין הפקולטות ובין המחלקות השונות. אנו מיישמים גישה זו בפועל כבר עשרות שנים. הסקרנות של המדענים שלנו שולחת אותם, באופן טבעי, לחקור שדות חדשים ולא מוכרים.

רכיב ההזנה השלישי הוא הקהילה שלנו – ובמקרה שלנו, קטן יותר הוא טוב יותר. הקומפקטיות מאפשרת לתרבות הרב-תחומית לתפקד ביעילות – ולמדענים שלנו לחקור ביחד תחומי עניין משותפים.  

ולבסוף, אנו פונים החוצה, מתגברים על המרחק הגיאוגרפי שלנו ממרכזי מדע אחרים ברחבי העולם, יוצרים שיתופי פעולה מדעיים ותוכניות בחו"ל ובתוך ישראל, ומקבלים בברכה מדענים זרים לקמפוס שלנו, תוך קידום שיתופי הפעולה שלנו מעבר לים.

עם ארבעת רכיבי הזנה אלה, שורשי העץ שלנו עמוקים וחזקים, ומדענים יכולים לחרוג מגבולות הידע במסעות החקר שלהם.

יש בי אהבה גדולה לטבע, ולצמחים בפרט, כפי שארחיב בהמשך, אך כמו שכל חובב צמחים יודע, צמח זקוק למערכת אקולוגית מורכבת שתאפשר לו לשגשג.

קיימים ערכי ליבה רבים אחרים שאנו מסתמכים עליהם כדי לאפשר למצוינות המדעית שלנו לפרוח:

האחד הוא חופש אקדמי. מחקר והוראה מתבצעים כאן בסביבה של חופש ופתיחות. לעתים קרובות, אנו מדברים על חופש אקדמי בהקשר של מדעי הרוח, כדי לשמור על חופש הביטוי, אך זה חשוב לא פחות בתחום מדעי הטבע והמדעים המדויקים. על מדענים להיות חופשיים לחפש ולחקור, להציץ לפינות חשוכות ולאתגר אמונות רווחות.

גורם חשוב נוסף הוא יושרה ושקיפות. המכון ימשיך לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של אתיקה בכל התחומים.

שיתוף פעולה הוא ערך המוביל לחדשנות אמיתית ולסביבה יצירתית, שבה יש לרעיונות טובים אפשרות לפרוח ולשגשג.

בילדותי בבאר-שבע, הוקסמתי מכל מה שלא היה חול: צמחים, פרחים, שיחים, עצים ובעלי-חיים. כך, כשעברתי בשערי מכון ויצמן למדע בפעם הראשונה לפני 24 שנה, בלימודי התואר השני, נשביתי בקסמי הקמפוס הירוק וידעתי שאני רוצה שהמקום הזה יהיה הבית שלי"

בסביבה יצירתית, מכון ויצמן למדע יכול לשגשג כמוסד מחקר בסיסי, ובזה עליו להמשיך להתמקד. כיום, ההבחנה בין מחקר "בסיסי" ובין מחקר "יישומי" טושטשה, מכיוון שתחומים חדשים של מדע וטכנולוגיה חופפים לעתים קרובות.

בשנים האחרונות קלט המכון קבוצות רבות העוסקות במחקר שמכוון גם לקידום יישומים, דבר שיצר מעגל שיתוף ידע בין המעבדות, הקלינאים והתעשייה שלנו. התפתחות זו היא תוצאה של הצרכים הגדלים והולכים של החברה, כמו גם דרישה של קרנות רבות, וזו גם דרך יעילה לעסוק במדע תוך מוכוונות ליישומים התורמים לרווחת האדם.

בכוונתי לקדם את ההתפתחות הזאת, תוך שמירה על שלמות המוקד המחקרי הבסיסי שלנו.

חוקרות מביאות למדע נקודות מבט שונות, כישרונות וצורות שונות של יצירתיות. איזון מגדרי יוביל אותנו להרחבת האופקים של המדע שלנו. מוסדות שיוצרים סביבה שמאפשרת ומטפחת קריירות של נשים, הם חדשניים  ותחרותיים יותר.

מכון ויצמן למדע ימשיך במחויבותו לייצוג שוויוני של נשים במחקר, בניהול ובקבלת החלטות.

הקבוצה הגדולה ביותר בקהילת המכון

תלמידי המחקר והחוקרים הבתר-דוקטוריאליים מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר בקהילת המכון. הידע, היצירתיות והמיומנות שלהם משפיעים עמוקות על תפוקות המחקר של המכון ועל איכותו.

על המכון להמשיך להשקיע משאבים ולרכז את מאמציו במשיכתם ובגיוסם של תלמידי המחקר והחוקרים הבתר-דוקטוריאליים, המבטיחים והמוכשרים ביותר מרחבי העולם.

לצד הגורם האנושי, כלי נוסף שמסייע למדע לפרוח, הוא ציוד ותשתיות.

התפתחויות משמעותיות בהשגת ידע, הולכות לעתים יד ביד עם התקדמויות טכנולוגיות. דוגמה נהדרת לכך היא טכנולוגיית דימות, המאפשרת למדענים לראות את גוף האדם ברזולוציה חסרת תקדים. כחוקר מדעי המוח, אני יכול להעיד ש"מהפכת הרזולוציה" הזאת מאפשרת לנו לראות תהליכים ומבנים במוח שלא יכולנו כלל לדמיין לפני עשור או שניים.

"צונאמי" טכנולוגי זה, שמקורו בפיסיקה, בכימיה, בביולוגיה, במתמטיקה ובמדעי המחשב, משנה עמוקות את מדעי החיים ומוקרן בחזרה אל המדעים המדויקים. תשתית זו ופיתוחה הינם יקרים ודינמיים. תמיד יש טכנולוגיות חדשות באופק, ואנחנו מבקשים לקדם את מחקרינו באמצעותן. זוהי אחת הדרכים שבה הפילנתרופיה מילאה תפקיד מרכזי בעבר ויכולה להמשיך בכך גם בעתיד.

רכיב מהותי בהצלחה שלנו הוא המערכת האקולוגית, או הסביבה הייחודית של קמפוס מכון ויצמן למדע. ההפריה ההדדית בין מדעני המכון, במחלקות ובפקולטות השונות, היא חלק מסביבה נעימה זו, שבה עובדים מדענים בסמיכות לבתיהם ולמשפחותיהם. אווירה קהילתית מיוחדת זו הינה גורם מפתח בהחלטה של מדענים חדשים להצטרף למכון.

המכון ימשיך לתחזק ולשדרג סביבה זו – על מעונות היום, השטחים הירוקים והפתוחים שמזמנים למשפחות מקום לפיקניק ולמשחק; המסעדות, בתי הקפה ומרכזי הספורט של הקמפוס, שבהם אנשים יכולים להיפגש ולעסוק בפעילויות משותפות.

חינוך מדעי וקשר עם הציבור

המכון פועל רבות לקידום החינוך המדעי בבתי-ספר ובציבור. אנו רואים בזה   זריעת הזרעים למחר, כדי להבטיח שהמדע והטכנולוגיה הישראליים ימשיכו לפרוץ דרכים חדשות. אנו מקדמים משימה זו באמצעות מכון דוידסון לחינוך מדעי והמחלקה להוראת המדעים, אשר הוקמו שניהם על-ידי פרופ' חיים הררי, ובאמצעות מרכזי שוורץ-רייסמן לחינוך מדעי. אנו מכשירים אלפי מורים למדעים ולמתמטיקה ועורכים מחנות מדע וטורנירים מדעיים ארציים ובין-לאומיים, ואף מציעים מגוון תוכניות לילדי בתי-הספר ולציבור הרחב. אוריינות והשכלה מדעית הן חלקים אינטגרליים וחיוניים במשימתנו, ובכוונתי להמשיך במשימה זו בשנים הבאות.

עלינו גם להעביר הלאה, לציבור הרחב, את ההכרה בערכו של המחקר המתבצע במכון. שמעתי ידידים ועמיתים רבים במכון המאמינים כי מכון ויצמן למדע הוא הנכס הטוב ביותר של ישראל. אני מסכים. עלינו לחלוק את הידע שאנו מייצרים כאן במעבדות שלנו, כדי להבטיח שהציבור, הן בישראל והן ברחבי העולם, יבין את הערך של מכון ויצמן למדע ואת תרומתו לקידום האנושות.

אוריינות מדעית מספקת ערכת כלים אינטלקטואליים שיכולה להנחות את קובעי המדיניות, את גופי הממשלה ואת המגזר העסקי באופן שיאפשר להם לקבל החלטות חכמות שישפיעו על חיינו.

"ידע", הזרוע המסחרית של מכון ויצמן למדע, קצרה הצלחה משמעותית במאמציה להעביר תובנות מחקריות מהמעבדות שלנו אל המשק. עלינו לפעול וליזום, כדי להבטיח שאנו ממנפים בדרכים הנכונות את מיטב התגליות שלנו ומנגישים אותן ליישום מסחרי פוטנציאלי. הרחבת שרשרת העברת הטכנולוגיות שלנו חיונית להבטחת עתידנו הכלכלי.

אף לא אחד מהיעדים הראויים הללו לא יכול להתממש בלעדיכם, חברי המועצה שלנו וידידינו. אנו זקוקים להכוונה, לנדיבות ולתמיכה השוטפת שלכם. ידידינו והתורמים שלנו בנו את המוסד הזה מיסודותיו – החל מהתרומה הראשונה, ממשפחת זיו בבריטניה, שהקימה את מכון המחקר על-שם דניאל זיו בשנת 1934, ועד עצם היום הזה. הישגי מכון ויצמן למדע הם ההישגים שלכם.

אני מצפה להעמיק את הקשר עם ידידינו, למצוא דרכים חדשות ללמוד,  ולהמשיך להרחיב את משפחת ויצמן העולמית.

"מדע הוא עיסוק שמקורו בסקרנות טהורה, אך המדע משמש גם מטרה גדולה יותר: לשפר את העולם שבו אנו חיים; להפחית את הסבל והמחלות; להבין את מקומנו ביקום. אם המשימה שלנו היא לשפר את העולם שבו אנו חיים, ברור שיש עוד הרבה עבודה לעשות"

כעת, ברצוני להציג את צוות ההנהלה החדש שמצטרף אלי למסע מרגש ומורכב זה. הם חברים ותיקים בקהילה המדעית של המכון וחולקים את החזון שלי. על אף מחויבותם למחקריהם המגוונים והמעמיקים, הם הסכימו להצטרף להנהגת המכון מכיוון שהם מסורים לא פחות ממני למוסד זה.

פרופ' זיו רייך מהמחלקה למדעים ביו-מולקולריים יהיה סגן הנשיא, האחראי על הערכת צורכיהם של המדענים ועל הקצאת כספים ומשאבים למחקר.

פרופ' רועי עוזרי מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות יהיה סגן נשיא לפיתוח משאבים. הוא יעבוד עם הוועדים ואגודות הידידים שלנו ברחבי העולם וינהל את אסטרטגיית גיוס המשאבים שלנו, להעלאת המודעות למכון ויצמן למדע ולטיפוח הפילנתרופיה.

פרופ' אירית שגיא מהמחלקה לבקרה ביולוגית, שהייתה עד כה דיקנית מדרשת פיינברג, תכהן כסגן נשיא להעברת טכנולוגיה. היא תגשר בין המכון ל"ידע", ותבטיח שהתגליות המבטיחות ביותר מהמעבדות שלנו יעשו את דרכן לתחומי היישומים והתעשייה.

פרופ' אלון הרמלין, שניהל עד כה את המחלקה למשאבים וטרינריים, ובתפקיד זה שימש כסמכות מקצועית שאליה פונים חוקרים מתחומי מדעי החיים בכל רחבי הקמפוס, ישמש כסגן נשיא למינהל וכספים. אלון יפקח על כל גורמי התשתית החשובים מאוד כמו משאבי אנוש, בנייה, תפעול וכספים.

אנא הצטרפו אלי באיחולי הצלחה לסגני הנשיא בתפקידיהם החדשים.

המיזם המדעי הראשון שלי

אני מניח שהגיע הרגע שבו עלי לספר לכם מעט על עצמי. במבט לאחור, אני מאמין שהמיזם המדעי הראשון שלי היה בכיתה ב' או ג', כשהחלטתי לכתוב ספר על צמחי מדבר וחיות הבר בנגב. ביקשתי מחברי רוני להצטרף אלי כעוזר מחקר ויצאנו לדרך לחקור את הסביבה במשך ימים רבים בשעות אחר הצהריים. אני עדיין עובד על הספר הזה...

כשגדלתי בבאר-שבע, בדרום ישראל, הוקסמתי מכל מה שלא היה חול: צמחים, פרחים, שיחים, עצים ובעלי-חיים. כך, כשעברתי בשערי מכון ויצמן למדע בפעם הראשונה לפני 24 שנה, בלימודי התואר השני, נשביתי בקסמי הקמפוס הירוק וידעתי שאני רוצה שהמקום הזה יהיה הבית שלי.

במהלך הלימודים נמשכתי למדעי המוח. הייתי בר-מזל ולמדתי במעבדה של פרופ' יצחק קוך, מומחה מוביל בתחום הנוירואנדוקרינולוגיה וביולוגיה של הרבייה. הוא לא היה סתם מורה; הוא היה מדריך לחיים, ומכיוון שאיבדתי את אבי רק כמה שבועות לפני שנפגשנו, הוא גם הפך בשבילי לדמות אב.

כשיצאתי למחקר הבתר-דוקטוריאלי שלי, במכון סאלק בסן דייגו, הייתי בטוח בשלושה דברים: רציתי להקדיש את הקריירה שלי לחקר תעלומות המוח; הבנתי את הערך של הדרכה; ורציתי לחזור למכון ויצמן למדע, כמדען – אם רק יסכימו לקבל אותי.

כיום, אם הייתם שואלים אותי מה מעורר בי את תחושת הגאווה הגדולה ביותר, הייתי אומר שהסטודנטים והחוקרים הבתר-דוקטוריאליים שלי. אני מוקיר את העובדה שהתלמידים האלה הגיעו אלי עם רעיונות נהדרים שהעשירו את המחקר שלי, וכתוצאה מהדיאלוג המתמשך שלנו – ונחישותם – הרעיונות שלהם והקריירה שלהם המשיכו לכיוונים רבים ומרתקים.

ובמידה רבה מסיבה זו לקחתי על עצמי גם את תפקיד הנשיא. אני שמח ושואף למלא תפקיד בהובלת המדענים של המחר ובשירות המחקר המדעי במוסד שממלא אותי באופטימיות ושאני מאמין בו.

לקראת סיום דברי, אני מרשה לעצמי להרהר מעט, באופן פילוסופי, בשאלה מדוע אנו כאן מלכתחילה? מה תפקיד המדע בעולמנו כיום?

בעבודתי במכון מקס פלאנק במינכן התנסיתי בניהול מעבדה מדעית ובמחקר עם מטופלים פסיכיאטריים. חקר דיכאון, חרדה, הפרעות ומחלות נפש שונות, כמו גם צפייה בסבל אנושי באופן אישי, העשירו את מחקרי ומשמשים בשבילי תזכורת מתמדת לכך שאנשים באמת זקוקים למדע.

מדע הוא עיסוק שמקורו בסקרנות טהורה, אך המדע משמש גם מטרה גדולה יותר: לשפר את העולם שבו אנו חיים; להפחית את הסבל והמחלות; להבין את מקומנו ביקום. אם המשימה שלנו היא לשפר את העולם שבו אנו חיים, ברור שיש עוד הרבה עבודה לעשות.

אני מודה מקרב לב למשפחתי האהובה, לחברים שלי, למוריי בעבר ולעמיתיי בהווה שהיו איתי לאורך כל הדרך. ולסיום, כדאי לזכור את דבריו של חיים ויצמן, בפתיחת האסיפה המכוננת, ב-14 בפברואר 1949: "מדע ומחקר הם יסודות היצירה האנושית כולה. את כל החיל שעשינו במדע ובמחקר בקרב אומות העולם עלינו לגייס עכשיו לבניין מולדתנו. אך עם כל החשיבות המכרעת של המדע, לא בו בלבד ניוושע. עלינו לבנות גשר חדש בין המדע ובין רוח האדם. כל ימי עמלתי וחתרתי לעשות את המדע והמחקר יסוד למפעלנו הלאומי. אבל ידעתי גם ידעתי כי מעל למדע יש ערכים נשגבים אשר רק בהם מרפא לנגעי האנושות, ערכי צדק ויושר, שלום ואחווה".

אני מצפה בהתרגשות לעבודה המשותפת עם כולכם, במטרה להמשיך לשאוף לערכים חיוניים אלה – ולהגשימם.