עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
מכשיר כחול-לבן שיוצר במיוחד עבור ניסוי של מדעני מכון ויצמן למדע, שוגר לכוכב-הלכת צדק, כחלק ממשימת מחקר בינלאומית של סוכנות החלל האירופית
שתף
לא כל יום תוצרת ישראלית פורצת את גבולות כדור-הארץ בדרכה לחלל העמוק, אבל ב-14 באפריל שיגרה סוכנות החלל האירופית את החללית JUICE מבסיס החלל האירופי בגִיאָנָה הצרפתית, כשעל סיפונה טכנולוגיה מתקדמת כחול-לבן שפותחה בשיתוף פעולה ייחודי בין מדעני מכון ויצמן למדע ובין מהנדסי חברת AccuBeat הירושלמית, בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. זוהי משימת החלל השאפתנית והיקרה ביותר של הסוכנות האירופית עד כה, והיא צפויה להגיע ליעדה – כוכב-הלכת צדק – בשנת 2031, במטרה לחקור את מבנה האטמוספרה של צדק ולחפש אחר סימני חיים באוקיינוסים הזורמים מתחת לפני השטח הקפואים של ירחיו.
"השתתפנו במשימות חלל בינלאומית בעבר", אומר פרופ' יוחאי כספי, מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן, אשר מוביל את הצוות הישראלי של JUICE ושוהה כעת במקום השיגור. "אבל העובדה שבמשימה הזאת יש מקטע שלם שהוא ישראלי מא' ועד ת' – הופכת את המחקר הפעם לבעל משמעות מיוחדת". פרופ' כספי, ושותפו למחקר ד"ר אלי גלנטי, החלו לעבוד על הפרויקט כבר ב-2013, עם ההכרזה של סוכנות החלל האירופית על המשימה. "כשהצגתי לראשונה לסוכנות החלל הישראלית את הרעיון לבנות בישראל את המכשיר ולעשות ניסוי מקורי משלנו, זה היה נראה כמעט דמיוני", הוא מספר. "אבל שיתוף הפעולה ההדוק שיצרנו בין התעשייה לאקדמיה אפשר לזה לקרות. כעת, יש בידינו את המכשיר המדויק מסוגו בעולם. למעשה, זהו גם המכשיר הראשון תוצרת ישראל שיוצא מחוץ למערכת של כדור-הארץ והירח".
"סוכנות החלל הישראלית גאה לקחת חלק במשימת דגל של סוכנות החלל האירופית, הן בהיבט ההנדסי-טכנולוגי, והן בהיבט המחקרי. אין לי ספק שהמחקר שיבוצע במכון ויצמן יהווה מרכיב מרכזי בתוכנית המחקרית של המשימה, וימשיך להצעיד את תחום המחקר בחלל במדינת ישראל לחזית העולמית", אמר ערב השיגור אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. "הניסיון והידע העצום של AccuBeat אפשרו לפתח טכנולוגיה בעלת יכולות חסרות תקדים. אנחנו גאים ונרגשים להיות חלק מפרויקט מחקרי היסטורי שעשוי להוביל לגילויים מרעישים לעולם המדע והאנושות בכלל", הוסיף מנכ"ל AccuBeat, בני לוי.
ארוכה הדרך לצדק
כדי לצבור מהירות מספקת ולהעלות את JUICE על המסלול הארוך לצדק – כ-800 מיליון קילומטר מכדור-הארץ – צפויה החללית להקיף תחילה את נוגה פעם אחת ואת כוכב הלכת שלנו שלוש פעמים. לאור משך הזמן הארוך של משימת החלל – שמונה שנים של מסע בחלל ואז ארבע שנות מחקר – נדרש מהמכשיר הישראלי, אשר מכונה מתנד אולטרה-יציב (Ultra Stable Oscillator) וישמש לחקר האטמוספרה של צדק וירחיו, להיות עמיד בצורה יוצאת דופן. "זהו הישג אדיר", אומר ד"ר גלנטי. "המכשיר תוכנן להיות לא רק עמיד, אלא גם קל: הוא שוקל 2 ק"ג בלבד – אתגר טכנולוגי ממעלה ראשונה אשר AccuBeat עמדו בו בהצלחה מרשימה".
במהלך שהותה סביב צדק, תקיף החללית JUICE את כוכב-הלכת כמעט 100 פעמים. במהלך כל סיבוב, ימדוד המתנד שינויים זעירים בתדירות קרן רדיו שתישלח מהחללית, דרך האטמוספרה של צדק, אל כדור-הארץ. כך יתקבל בכל הקפה, פרופיל טמפרטורה של נקודה מסוימת על פני כוכב הלכת, והמדענים יוכלו להרכיב בהדרגה מפה תלת-ממדית של האטמוספרה אשר תאפשר לשפר את הבנת מבנהו והרכבו של כוכב-הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. "כדי לבצע את הניסוי הזה, האות חייב להיות מדויק מאוד, ולכן נדרשנו למכשיר מדידה ייעודי משלנו על גבי החללית", אומרת מריה סמירנובה, תלמידת מחקר מקבוצתו של פרופ' כספי. "כדי להמחיש את מידת הדיוק שלו אפשר לומר שאם הוא ישדר במשך 100,000 שנה רצוף – הוא יסטה בשנייה אחת בלבד במהלך תקופה זו".
מדעני המכון יתרמו מניסיונם לא רק לחקר האטמוספרה של צדק אלא גם למשימה נוספת של JUICE – חקר האוקיינוסים התת-קרקעיים של הירחים קליסטו, אירופה וגנימד. הצוות המדעי של JUICE שם לו למטרה לאפיין אוקיינוסים אלה לאחר שמדידות קודמות חשפו כי מתחת לשכבת הקרח החיצונית זורמים אוקיינוסים המהווים אולי את מצבור המים הגדול ביותר במערכת השמש. יתרה מכך, קיומם של מים בירחים המרוחקים מעלה באופן בלתי נמנע את השאלה: האם ייתכן שבירחיו של צדק ישנם תנאים המאפשרים חיים? קבוצת המחקר של פרופ' כספי, המתמחה בהבנה של זרימה טורבולנטית (עירבולית) באטמוספירה ובים, תתמקד בניתוח המידע שיגיע מהמדידות של JUICE כדי לאפיין את הזרימה באוקיינוסים תת-קרקעיים אלה.
""כשהצגתי לראשונה לסוכנות החלל הישראלית את הרעיון לבנות את המכשיר בישראל ולעשות ניסוי מקורי משלנו, זה היה נראה כמעט דמיוני. שיתוף הפעולה ההדוק שיצרנו בין התעשייה לאקדמיה אפשר לזה לקרות"
אף שמסעה של JUICE מתחיל כעת, יעברו שנים עד שיתחילו להתקבל התשובות המיוחלות לשאלות אלה. קבוצתו של פרופ' כספי תנצל אמנם את זמן ההמתנה כדי להמשיך ולתכנן את הניסויים ולשפר את יכולות המיפוי הדינמי של האטמוספרה, אבל גם להם קשה שלא להתרגש מעצם השיגור. "לא כל יום מתנקזות מאות אלפי שעות עבודה לאירוע בודד", אומר פרופ' כספי. "בטח לא אירוע שבו מכשיר שלך נמצא על כן שיגור, כאשר מתחתיו מוצתים 700 טונות של דלק".
לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדוברת - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il
שתף
