הינך נמצא כאן

חקר החלל

כוכב וולף-ראייה והערפילית שעוטפת אותו כפי שנקלטו בעדשת טלסקופ החלל האבל של נאס"א ושל סוכנות החלל האירופית. במחקר החדש נצפתה לראשונה סופרנובה בכוכב מסוג זה // NASA/ESA Hubble Space Telescope
12.01.2022

 מדעני מכון ויצמן למדע זיהו סוג חדש של סופרנובה

אחת המראות של טלסקופ הענק מגלן
19.10.2021

ההצטרפות תפתח בפני מדעני המכון אפשרויות חדשות בחקר החלל ותאפשר להם לצפות למרחק מיליארדי שנות אור ברזולוציה גבוהה פי 10 מזו של טלסקופ החלל "האבל"...

היעד הבא של נאס"א?
14.05.2020

שעון ייחודי תוצרת ישראל – המדויק ביותר מסוגו – מתוכנן להיות על סיפון החללית בדרכה לחקור את הירח הגדול ביותר של נפטון

הדמיה של הלוויין
12.08.2019

מכון ויצמן למדע וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה יובילו וינהלו את הפרויקט

 
מפה טופוגרפית על-גבי תצלום של אזור הנחיתה (הקווים הכהים מייצגים פני שטח נמוכים יותר). האזור המוצג הוא 140 ק״מ בגודלו (קוטר) בחלק הצפוני-מזרחי של "ים הרוגע" (Mare Serenitatis)
17.03.2019

האתר נמצא במקום שבו קרום הירח הוא בעל שדה מגנטי שיאפשר למדענים לבצע את המדידה המדעית המיועדת

מערכת מראות ייחודית ("רטרו-רפלקטור") שסיפקה סוכנות החלל נאס"א תאפשר למדענים למדוד בדיוק רב את המרחק בין החללית הישראלית "בראשית" לחללית של נאס"א שמקיפה את הירח
11.02.2019

מה, בדיוק, תעשה החללית "בראשית", לכשתגיע ליעדה?

הרצאה פופולרית של פרופ' עודד אהרונסון, המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, במסגרת סדרת זמן מדע
12.12.2018

הרצאה פופולרית של פרופ' עודד אהרונסון, המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת, במסגרת סדרת זמן מדע

האדם בחלל
18.06.2017

האנושות מועדת למסע בחלל. אבל יש בעיה אחת: הגוף שלנו הותאם במיליוני שנות...

הקוטב הדרומי של צדק כפי שנקלט לראשונה במצלמת ג'ונו. סופות ציקלון שיכולות להתפרס גם על פני אלפי קילומטרים
15.06.2017

מדעני מכון ויצמן למדע מובילים את אחד הניסויים המרכזיים במשימת החלל של ג'ונו, שמטרתו לגלות עד כמה עמוקים זרמי הסילון החזקים המאפיינים את...

אילוסטרציה: נאס"א
30.06.2016

עד כמה עמוקים זרמי הסילון החזקים המאפיינים את שכבת העננים באטמוספרה של כוכב-הלכת צדק?

עמודים