מחקר בסיסי וילד

לעתים רחוקות ממצאים העולים ממחקר יכולים לתרום באופן מיידי לשיפור חייהם של בני-אדם.

מחקרים בסיסיים שנעשים במכון ויצמן למדע מובילים לא אחת ליישומים רפואיים מועילים. בין המצאה מדעית ליישום רפואי נגיש (תרופה או שיטת טיפול) מפריד בדרך כלל תהליך פיתוח שנמשך שנים, ולעיתים שנים רבות. אבל לעיתים התהליך מהיר הרבה יותר.

מקרה נדיר כזה אירע כאשר בשנת 2006 גילתה פרופ' נאוה דקל, מהמחלקת לבקרה ביולוגית במכון, כי נטילת דוגמאות רקמה לבדיקה מהרחם, הנעשית זמן קצר לפני טיפולי הפרייה חוץ-גופית, מכפילה את סיכויי המטופלת להיכנס להריון (ראו "המכון", גיליון 43). על-אף שלא נמצא הסבר מדויק לתופעה, הניחו פרופ' דקל ושותפיה למחקר – רופאים ביחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי "קפלן", וד"ר יעל קלמה וד"ר יוליה גנאינסקי ממכון ויצמן למדע – כי הפציעה שנגרמת לדופן הרחם במהלך הבדיקה מעוררת תגובה שמשפרת את סיכויי הקליטה של העובר. 

שנה לאחר מכן ביקרה פרופ' דקל בטורונטו, קנדה, ונשאה הרצאה על מחקריה במסגרת הסדרה "נשים, מכון ויצמן ומדע", אותה מארגנת אגודת הידידים של המכון בקנדה. תיאור קצר של ההרצאה, שפורסם בעיתון מקומי, לכד את תשומת ליבם של בני הזוג הווארד ורוזלין קמן. אחרי שנים שבהן עברו טיפולי הפריה, ניסיונות הפריה חוץ-גופית כושלים, והפלות, תגליתה של פרופ' דקל העניקה להם תקווה חדשה. הם יצרו קשר עם המדענית, והיא הפנתה אותם לד"ר עמיחי ברש ולד"ר אירית גרנות מהמרכז הרפואי "קפלן", שהשתתפו במחקר המקורי.

על-פי הנחיותיהם של הרופאים מרחובות, בוצע ההליך הטיפולי במרפאת הפרייה בטורונטו. התוצאה: תינוקת בריאה שזכתה בשם חנה אסתר אנג'ל קמן נולדה בחודש אוקטובר האחרון.