מחוץ לקופסה

 

 

 

גן המדע על-שם קלור במכון ויצמן למדע שימש באחרונה כ"נקודת זינוק" לכנס בין-לאומי ראשון מסוגו: הכנס, שעסק בדרכים לשילוב למידה מחוץ לכיתה, לא הסתפק בתיאוריה, אלא נדד לסביבות מגוונות ברחבי הארץ.

 

את הכנס יזם ואירגן פרופ' ניר אוריון, מהמחלקה להוראת המדעים במכון, אשר חוקר את הנושא של למידה חוץ-כיתתית זה כשלושה עשורים. במסגרת זאת הוא מפתח מודלים וחומרי למידה המשלבים סיורים לימודיים כחלק מובנה והכרחי של תוכניות הלימודים, עבור כל שכבות הגיל (יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה). המחקרים והמודל שפיתח פרופ' אוריון מוכרים בעולם, וחוקרים רבים משתמשים בהם כמודל למחקר ופיתוח.

 

נקודת המוצא שלו היא, שתוכניות לימוד רבות, בעיקר במדעים, מנסות לגרום לתלמיד להכיר ולהבין לעומק את העולם בו הוא חי, אך בצד זאת, הלמידה בכיתות מנתקת את התלמיד מהסביבה. כתוצאה מכך, כפי שמחקרים מראים, תלמידים רבים אינם מסוגלים לזהות את הקשר שבין בית-הספר לבין חיי היומיום שלהם, ולכן בית-הספר אינו רלבנטי עבורם. חוסר הרלבנטיות של בית-הספר יוצר אצל תלמידים רבים תחושת ניכור והתנגדות כלפי הלמידה וכלפי המורים. אחד הפתרונות האפשריים, אותו מציע פרופ' אוריון, הוא לצאת אל מחוץ לקופסה, לפרוץ את קירות הכיתה ואת השערים הנעולים של בית-הספר, ולשלב בלמידה את העולם האמיתי.

 

הכנס הנודד הוא הראשון בו מתכנסים חוקרים העוסקים בתחום חינוכי זה, והגיעו אליו כ-35 חוקרים מ-10 מדינות: ארה"ב, אנגליה, קנדה, דנמרק, גרמניה, שבדיה, פורטוגל, נורבגיה, אוסטרליה וישראל. החוקרים התאספו בגן-המדע על-שם קלור (שייצג גם הוא סביבה חוץ-כיתתית, של מוזיאון מדע), ומשם יצאו לשטח, שם יצרו אינטראקציות עם עם בתי-ספר, עם תלמידים, ועם סביבות לימוד שונות: מצפה רמון (נוף מידבר טבעי), אילת (שמורות טבע), ים המלח (סביבה תעשייתית), ירושלים (סביבה אורבנית), ובחזרה לרחובות.