חי, צומח, משתלם

מדעני המכון מצאו כי במונחי עלות סביבתית, גידול עופות יעיל יותר בהשוואה לבקר. עוד נמצא, שבאמצעות דיאטה צמחית שהיא שוות-ערך לבשר בערכיה התזונתיים – ניתן להביא ל"חיסכון" סביבתי משמעותי. 

כמה באמת עולה סטייק? ושניצל עוף? וכמה מנה חומוס? מחקר חדש שביצעו פרופ' רון מילוא ותלמיד המחקר אלון שפון, מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם פרופ' גדעון אשל מבארד קולג' בניו-יורק, העלה תובנות מדויקות באשר למחיר הסביבתי של חלופות מזון, שמבחינת ערכן התזונתי הן שוות-ערך לבשר בקר. המאמר התפרסם בכתב העת Environmental Research Letters.

המדענים התבססו על נתוני הבקר המגודל בארצות הברית, ונצרך שם על-ידי כ-300 מיליון תושביה של מדינה זו. הם בחנו את הערך התזונתי של הבקר מבחינה קלורית וחלבונית, וכן את השפעתו על הסביבה – שטחי הקרקע הדרושים לגידול הבקר, השטחים הנחוצים לגידול המזון שהוא צורך, ופליטת גזי חממה. כל אלה הושוו לחלופות שמספקות ערכים תזונתיים דומים.

כך נמצא, במונחי עלות סביבתית, כי גידול עופות יעיל יותר בהשוואה לבקר. עופות צורכים פחות מזון לכל קילוגרם של בשר המשמש למאכל אדם, ושיעור הניצול השונה של המזון הוא תולדה של ההבדלים בפיסיולוגיה ובהתרבות של בעלי החיים. כך, לדוגמא, הריון של פרה ארוך יותר מזה של תרנגולת (כשנה לעומת חודש), והשגר קטן יותר (עגל אחד לעומת מספר אפרוחים). אם מוסיפים לנתונים אלו את נתוני אובדן המזון לאורך שרשרת המזון האמריקאית, ואת העובדה שהצרכנים אוכלים רק חלקים מסוימים מגופהּ של החיה, עולה שיעילות ההמרה הקלורית והחלבונית של העופות טובה משמעותית מזו של בקר: על כל 100 קלוריות ועל כל 100 גרם חלבון במזון שניתן לבקר, נקבל רק שלוש קלוריות ושלושה גרם חלבון בבשר הבקר הנצרך בפועל – בעת שאותה כמות של מזון בגידול עופות תתורגם ל-13 קלוריות ו-21 גרם חלבון בשר עוף.

המדענים, שניתחו נתונים אלו, הגיעו למסקנה שאם כל גידולי הבקר בארצות הברית יוחלפו בגידולי עוף, אפשר יהיה לספק מזון לעוד 120-140 מיליון בני-אדם (תוספת של 40%). "בדקנו איזה שינוי פשוט יחסית מבחינת דיאטה אפשר לעשות, למשל, כתוצאה ממעבר מסוג אחד של בשר לסוג אחר, ואיך הוא ישפיע על הסביבה", מסביר פרופ' מילוא.

במחקר אחר, שהתפרסם באחרונה בכתב העת Environmental Science & Technology, התמקדו המדענים בדיאטה צמחית, וחיפשו דיאטה מגוונת, מאוזנת מבחינה תזונתית, ומיטבית מבחינת ניצול משאבי הסביבה. הם בחרו צמחי מאכל מתוך אלו שאמריקאים אוכלים כיום, גם אם לא בכמויות גדולות, אשר מספקים את כל הערכים התזונתיים של בקר (מלבד ויטמין B12, שאפשר להשיג רק ממקור חי) –  בעיקר קטניות, ובהן בוטנים, סויה, חומוס ועדשים.

הממצאים, אומר פרופ' מילוא, היו דרמטיים עוד יותר. במחקר נמצא שאִם, במקום לגדל גרעינים וחציר לצורך הזנת הבקר, יגודלו גידולי שדה שתנובתם תשמש להזנת בני אדם, ובעיקר קטניות, תהיה חלופה צמחית לבשר הבקר שהיא שוות-ערך מבחינה תזונתית.

זאת ועוד, בארצות הברית לבדה אפשר יהיה, בעזרת משטר תזונה זה, להאכיל 190 מיליון בני אדם נוספים. "שינוי הרגלי התזונה", אומר אלון שפון, "עשוי לשנות משמעותית את המחיר הסביבתי שאנו משלמים בעבור המזון שאנו צורכים. אם נבנה דיאטה צמחית שעומדת בערכים התזונתיים הנדרשים, נביא לחיסכון משמעותי בשטחי קרקע, בפליטות פחמן, ובשימוש בחנקן לדשן – המחיר שאנו משלמים כיום עקב צריכת בשר בקר".