דרך המשי למכון ויצמן למדע

סטודנטים מצטיינים מסין התארחו בפקולטה לפיסיקה. ואז פרצה מגיפת הקורונה
16.03.2020

הם הגיעו לישראל לחודש. 15 סטודנטים מצטיינים לפיסיקה מאוניברסיטאות מובילות בסין, ובאמצע פברואר היו אמורים לעלות על טיסה חזרה הביתה. הסטודנטים, בשנתם השלישית לתואר הראשון, הגיעו כדי להשתתף בבית-ספר חורף בפקולטה לפיסיקה במכון ויצמן למדע, אך במהלך שהותם פרצה מגיפת הקורונה בסין והטיסות בין שתי המדינות הופסקו. מדרשת פיינברג והפקולטה לפיסיקה אִפשרו להם להישאר במכון עד שימצאו טיסה הביתה. בינתיים, הם המשיכו בפעילות המדעית במעבדות, וזכו לתמיכת המכון עד לעזיבתם.

"ממקום שאליו פחדו להגיע מסיבות ביטחוניות, המכון הפך למקום הכי בטוח ומגונן עבורם", מספר פרופ' בינגהיי יאן מהמחלקה לפיסיקה של חומר מעובה. פרופ' יאן שוהה בארץ כבר שלוש שנים עם אשתו ושני ילדיו הקטנים. "אני מצוי בקשר יומיומי עם כל אחד מהסטודנטים, הם עשו עבודה נהדרת כאן במכון, וחלקם השתתפו בניסויים שבוצעו במעבדות. אני בטוח שהחוויה המיוחדת שהייתה להם במכון, תשפיע גם על חבריהם בסין. אנחנו במכון נשמח לקלוט עוד סטודנטים מסין, ונמשיך לארח אותם כאן בפרויקטים המיוחדים שלנו. הרבה מהסטודנטים שהגיעו לא ידעו דבר על ישראל ועל האפשרות ללמוד במכון. רוב הסטודנטים בסין נענים להצעות מארצות-הברית ומאירופה".

ממקום שאליו פחדו להגיע מסיבות ביטחוניות, המכון הפך למקום הכי בטוח ומגונן עבורם"

בונינג לי, מאוניברסיטת פקינג בבייג'ין, אשר הצטרף למעבדתו של פרופ' מוטי הייבלום מהמחלקה לפיסיקה של חומר מעובה, מספר שכאשר הגיע למכון היה מופתע ומוקסם מהיופי ומהשקט במקום. "לפני שהגענו חששנו מעט מהמצב הביטחוני בארץ. מהחדשות ששמענו, דמיינו מצב שבו טילים עפים בשמיים, וטילים אחרים מיירטים אותם מעל ראשינו. ברגע שנכנסתי בשער המכון ראיתי מקום פסטורלי עם גינות ועצים בכל מקום, ושקט שאני לא רגיל אליו בבית. כשהגעתי למעבדה הייתי מופתע מהרמה הגבוהה של הציוד והמחקר. חברי המעבדה התייחסו אליי כאילו הייתי סטודנט לדוקטורט, הסבירו לי כל דבר ושיתפו אותי בכל הניסויים החשובים. בנוסף, התרבויות והשפות השונות שנתקלתי בהן כאן העשירו אותי מאוד. ואז פרצה הקורונה. כולנו חששנו, אבל כינסו אותנו והרגיעו אותנו, דאגו לנו לכל עד הרגע שבו יכולנו טכנית לעזוב", הוא מספר. "אני באופן אישי מאוד רוצה לחזור לכאן ללימודי תואר שני או דוקטורט. אני מרגיש פה מצוין, ואמליץ לכל חבריי באוניברסיטה לנסות להגיע הנה כדי להתרשם".

זהאיו באי, מאוניברסיטת סאותרן למדע וטכנולוגיה בשנג'ן, עבד במעבדתו של פרופ' גלעד פרז מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה והתרשם מאוד מהאווירה בין המנחים והסטודנטים. "כשהגעתי למעבדה, בימים הראשונים התפעלתי מהעובדה שהמנחים מקדישים זמן כה רב לכל סטודנט בכל יום. לא ציפיתי לזה. בהתחלה הייתי פונה לפרופ' פרז בתואר 'פרופסור', ואז גלעד אמר לי, 'זהאיו, אתה יכול לקרוא לי פשוט גלעד, אצלנו אין היררכיה בין המנחים והסטודנטים, תרגיש נוח'. זה כל כך ריגש אותי", הוא מספר בחיוך רחב. "אצלנו באוניברסיטה זה לא ככה. כשפרץ נגיף הקורונה בסין היינו מאוד מבולבלים ומודאגים, מובן שגם היינו בקשר עם המשפחות בסין שסיפרו לנו מה קורה. פה במכון כינסו אותנו ואמרו לנו שאנחנו יכולים להתקשר ולדווח על כל בעיה שמתעוררת אצלנו. הבטיחו לנו שידאגו לכל דבר שנצטרך וכך היה. נשארנו כאן כמה שבועות נוספים עד שהצלחנו להשיג טיסה חזרה לסין, ולא נתקלנו בשם עוינות או דעות קדומות. לאחר כל ההתנסות הזו אני אומר בפה מלא שאני חוזר לכאן", הוא אומר.

הרן וואנג, מאוניברסיטת צ'ינגואה בבייג'ין, האריך את שהותו במכון יותר מאחרים: "ברגע שהחלו הידיעות בדבר התפרצות הקורונה בסין, המכון דאג מיד להאריך את משך הוויזה שלנו בארץ. האוניברסיטה שלי סגורה ואת כל הקורסים אנחנו עושים אונליין, כך שאני יכול להמשיך לעבוד מהמשרד שקיבלתי כאן. כשאחזור לסין, אמליץ לכל חבריי לנסות להגיע לכאן, כי זו הזדמנות נהדרת לעשות מחקר מחוץ לגבולות סין. המנחה שלי הוא פרופ' יובל אורג מהמחלקה לפיסיקה של חומר מעובה. לפני שהגעתי חשבתי שלא יהיה לו הרבה זמן בשבילי, אבל הוא ישב איתי שעות ארוכות וליווה אותי בפרויקט המחקר שלי כאן. אהבתי את העובדה שהמחקר כאן מאוד אקטיבי, אפשר לדבר עליו בכל מקום. אפילו במטבח. אהבתי גם את החתולים שהיו בכל מקום ובייחוד התחבבו עליי החתולים של הפקולטה ושיחקתי איתם בכל הזדמנות".

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם