איך עושים מדע

01.03.2008
 
סדרת ההרצאות "החיים בעולמנו - מגנים ועד היצור השלם", במסגרת "מפגשים בחזית המדע" של מכון דוידסון לחינוך מדעי, פורסת בפני הציבור הרחב את הידע העדכני ביותר בתחומי הביולוגיה המולקולרית והמחקר הגנטי בפתח המאה ה21-. אבל איך בדיוק נצבר הידע הזה? התשובה לכך היא, כמובן, במעבדה, בסיועו של מיכשור מתקדם, ובאמצעות עבודת נמלים שקדנית של מדענים ותלמידי מחקר. משתתפי סדרת ההרצאות קיבלו הזדמנות להציץ אל המחקר המדעי בעת התרחשותו, בסיור מודרך שפתח את המעבדות המתקדמות של מכון ויצמן למדע בפני הציבור הרחב. במסגרת הסיור המודרך, שבתכנונו השתתף פרופ' בן ציון שילה, דיקן הפקולטה לביוכימיה (שהשתתף גם בתכנון סדרת ההרצאות בביולוגיה מולקולרית עם פרופ' בני גיגר, דיקן הפקולטה לביולוגיה), ביקרו המשתתפים במעבדתו של ד"ר אלי ארמה, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. ד"ר אלי ארמה ותלמידי המחקר מקבוצתו, יוסי קפלן וענת פלורנטין, חשפו בפני המשתתפים את העבודה היומיומית של המדען, על כל שלביה: כיצד מגדלים את זבובי "תסיסנית המחקר" (דרוזופילה) המשמשים לניסויים, כיצד גורמים למוטציות, כיצד מפרידים בין זבובים זכרים לזבובות נקבות, וכיצד מבצעים הכלאות ביניהם, וגם - קצת על הקשיים הטכניים העומדים בפני חוקר המנסה להפריד, לצבוע ולחקור תאי זרע של זבוב, שגודלם קטן משני מ"מ. בהמשך ערכו המשתתפים היכרות עם המכשיר העיקרי המשמש את קבוצתו של ד"ר ארמה - המיקרוסקופ הקונפוקלי, ועם התמונות המצולמות באמצעותו. הסיור לווה בהרצאה על מחקרו של ד"ר ארמה, שבה נסקרו ההיסטוריה של חקר המוות המתוכנן של תאים, וגם הקשר בין תהליך זה לבין סרטן, מחלות מוח ניווניות, ותהליכי התפתחות העובר.  

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם