המסלול המדעי

 

 

פרס מיוחד מטעם משרד הבריאות והרפואה הפורטוגלי בתחרות מדענים צעירים של האיחוד האירופי, מקום רביעי בתחרות עבודות הגמר הארצית של מכון דוידסון לחינוך מדעי, ומקום שני בתחרות ארצית למדענים ומפתחים צעירים מטעם מוזיאון המדע בירושלים - עם רשימה מפוארת זו של הישגים עוד לפני שמלאו לו 18, אפשר להמר כי ניטאי אספיס עוד יגיע רחוק. אם תשאלו אותו, שאיפתו היא להיות רופא המשלב טיפול בחולים עם מחקר מדעי, ולעבוד בבית-חולים בארץ - עם עדיפות לצפון, בו נולד וגדל.

ניטאי מספר כי תמיד התעניין במדעים, אך לא ידע באיזה תחום הוא מעוניין להתמקד. בחטיבת הביניים השתתף בתוכנית לתלמידים מחוננים במכללת תל-חי, שם היפנו אותו לתוכנית ח"צ (חוקרים צעירים) של מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע. "התוכנית התאימה לי כי היא לא מחייבת לבחור, אלא פותחת פתח למיגוון תחומים מדעיים - מתמטיקה תיאורטית, ביולוגיה ועוד ועוד", הוא אומר. וכך, במשך שנתיים, היה עושה את הדרך הארוכה מכפר חנניה שבגליל העליון לרחובות, ליומיים אינטנסיביים של הרצאות, סיורים ופעילות מדעית במעבדות המכון. בהמשך השתתף בתוכנית "מחקר זוטא", שבמסגרתה משתלבים בוגרי כיתות י' במחקרים במעבדות המכון. ניטאי שובץ במעבדתו של פרופ' יחיאל זיק במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, ובהדרכתו של תלמיד המחקר ירון ויניק ערך את ניסיונותיו המדעיים הראשונים, שעסקו בתהליכי הבנייה והפירוק של העצם. בעקבות הקשרים הטובים שנוצרו - הן עם אנשי המעבדה והן עם אנשי מכון דוידסון לחינוך מדעי - החליט ניטאי להרחיב את "מחקר הזוטא" הצנוע לכדי עבודת גמר, במסגרת תוכנית עבודות הגמר של מכון דוידסון.

 

תוכנית עבודות הגמר, המתקיימת במסגרת בית-הספר למדע עכשווי של מכון דוידסון, מזמינה תלמידים מצטיינים לבצע עבודת מחקר במעבדות המכון, ולכתוב עבודת גמר, אשר מוגשת למשרד החינוך ומזכה אותם בחמש נקודות זכות בתעודת הבגרות. "המטרה של הפעילויות המתקיימות במסגרת בית-הספר למדע עכשווי - ושל פעילויות נוספות במכון דוידסון - היא לתת לתלמידים יוצאי-דופן, כמו ניטאי, את ההזדמנות לחוות מדע אמיתי, ולהיחשף להזדמנויות שאינם יכולים לקבל במקום אחר", אומר ד"ר אבי גולן, מנהל בית-הספר למדע עכשווי. ניטאי מתאר את ההתנסות הזאת כפתח לעולם המדעים, שהדביקה אותו בחיידק המחקר מדעי. "חשבתי שעבודת המחקר היא לא בשבילי, שהיא משעממת ומונוטונית, ולכן רציתי להיות רופא", הוא מספר. "בזמן האחרון אני נמשך דווקא למחקר: הוא מפעיל צורות חשיבה אחרות ופותח המון כיוונים חדשים. נוצר אצלי רצון גדול להיות חלק מכל זה". בעקבות ההתנסות הזאת החל להרחיב את השכלתו המדעית גם באופן עצמאי, ולקרוא מאמרים. התפתחות זו קשורה, בין היתר, לסגנון ההנחיה של ירון ויניק. "ירון לא רק שלט בחומר בצורה מוחלטת, אלא גם היפנה אותי תמיד למידע נוסף ונתן לי את האפשרות ללמוד בכוחות עצמי. העצמאות הזאת הייתה חשובה לי מאוד, גם כדי להרגיש באמת איך זה להיות מדען". הוא גילה כי משמעות הדבר היא, בין היתר, התמודדות עם טעויות, עם ניסויים שלא עולים יפה, ועם קשיים טכניים בלתי-צפויים.

 

גם הצצה לפן הבין-לאומי של המדע קיבל ניטאי, כאשר עבודת הגמר שלו - "השפעת גלקטין-8 על תהליכי בנייה ופירוק של עצם" - נבחרה להשתתף בתחרות למדענים צעירים מטעם האיחוד האירופי. לתחרות, שהתקיימה בליסבון, הגיעו מדענים צעירים מ-37 מדינות. "זו הייתה הזדמנות לדבר עם אנשים צעירים - מהטובים במדינה שלהם, להכיר מחקרים שונים, ולהיחשף לנעשה במדינות שונות בעולם; בהחלט חוויה מדהימה".

 

באחרונה הצטרף ניטאי למכינה קדם-צבאית, המשלבת הכנה לשירות בצה"ל עם עשייה חברתית ועיסוק בתכנים יהודיים וסוגיות חברתיות. "הלכתי למכינה כי התגעגעתי לגירוי אינטלקטואלי - לחשיבה, לניתוח, להסקת מסקנות. שם אני מתנסה בתחומים שלא הכרתי קודם". לאחר השירות בצה"ל הוא מתכנן להגשים את שני חלומותיו: ללמוד רפואה במסלול המשלב מחקר מדעי."כרופא, אני רוצה להיות מעורב בהבנת הגורמים של המחלה והתוצאות שלה", הוא אומר. "אני חושב שחשוב לרופא להיות שותף למחקר מדעי, ולא רק ליישם תגליות של אחרים".