פרויקט רחובות

 

כיצד ציפורים מנווטות דרכן בשמים? בשאלה הזאת התעמק אדר קיפר, תלמיד חטיבת הביניים קציר ב' ברחובות. "קראתי ספרים רבים וסרקתי את האינטרנט" אומר אדר בהצביעו על עבודת הסיכום שלו הרצופה תרשימים מורכבים ותמונות. במסדרון הרועש של בית הספר קשה למצוא קירות חשופים. המסדרון מקושט כולו בלוחות תצוגה ובדגמים המציגים מגוון נושאים המצטופפים תחת הכותרת "חושים וחישנים". תלמידי בית הספר מציגים בהתלהבות את עבודותיהם לפני עמיתיהם, מוריהם והוריהם.

 

"לא הייתי מצליח ללמוד את כל זה בכיתה", אומר אדר, "אבל בשיטה החדשה למדתי כמעט בכוחות עצמי, נהניתי, והצלחתי". "השיטה החדשה" להוראת המדעים פותחה במחלקה להוראת המדעים במכון, והיא מבוססת על דו"ח "מחר 98", שהוכן על ידי ועדה בראשותו של נשיא המכון פרופ' חיים הררי. מסקנות הדו"ח הזה, שאומצו על ידי הממשלה ב- 1993, קובעות, בין היתר, שלימודי המדעים - פיסיקה, כימיה וביולוגיה, והטכנולוגיה - ישולבו כמקשה אחת בתוכנית הלימודים הכללית, כך שיהיו נחלת הכלל ולא רק נחלתם של מתי מעט "מוכשרים" המעוניינים בהם. הדרך ליישום התפיסה הזאת נסללה באחרונה בידי ועדה בראשותו של פרופ' בני גיגר, ראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון, ובריכוזה של ד"ר חנה ויניק, המפקחת מרכזת ללימודי מדעים וטכנולוגיה במשרד החינוך. ועדה זו בנתה תוכנית לימודים חדשה (סילבוס), המגדירה תכנים והמתווה דרכים ללמידה משמעותית של מדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים.

 

כדי לממש את ה"סילבוס" החדש הזה הוקמה במחלקה להוראת המדעים במכון, כחלק ממאמץ לאומי כולל, קבוצה מיוחדת בראשותה של ד"ר בת-שבע אלון. הקבוצה בונה מערכת קורסים המשלבת תכנים עם מיומנויות, דבר שמאפשר לתלמידים להתפתח ולהיות "לומדים עצמאיים". במקביל מכשירה הקבוצה מורים בכל רחבי הארץ להפעלת התפיסות החדשות. חזון ההוראה המדעית והטכנולוגית של הקבוצה מתבסס, בין היתר, על "ידע משותף". ד"ר אלון: "בעבר, תלמיד במגמה מדעית היה בעל 'ידע אישי' בלבד: רק הוא ואולי המורה שלו ידעו עד כמה הוא הפנים את הידע המדעי. כעת התלמידים מציגים את עבודותיהם לראווה, ובדרך זו הם משיגים, בנוסף לידע האישי, גם 'ידע משותף'". תוך כדי ביצוע הפרויקטים לומדים התלמידים את היסודות של חקר המדע: כיצד לשאול שאלות וכיצד למצוא פתרונות, ממש כמו מדענים אמיתיים. "המטרה היא לא הצגת הפרויקט אלא התהליך של הכנתו", אומרת ד"ר אלון, "הפרויקטים מאפשרים לתלמידים לחלוק את פירות עמלם עם חבריהם. כך, למעשה, הפרויקט משמש כלי ליצירת תקשורת בין הילדים לסביבתם, על בסיס העשייה שלהם, ולא רק על בסיס ציוניהם".

 

תפיסה חדשנית זו אינה קלה ליישום. "זו שיטה קשה מכיוון שהיא מחייבת הדרכה אישית של כל תלמיד בנפרד. למורים, בדרך כלל, אין ניסיון אישי רב בביצוע מחקרים, וכעת, לפתע, הם נדרשים ללמד את התלמידים כיצד לעשות זאת. מהי, למשל, הצעת מחקר טובה או רעה? מה עושה את ההצעה לטובה או לרעה?" שואלת אלון.

 

כדי לבחון את התפיסה החדשה בשטח, הלכה למעשה, הוחל בניסוי בבתי-הספר עצמם, בהשתתפותם הפעילה של רוחמה קציר מנהלת המחוז במשרד החינוך, נורית בר-יוסף המפקחת האזורית, מנהל בית הספר קציר אברהם סלע ומנהל בית הספר על שם עמוס דה-שליט בן-עמי שמר. כך נולד פרויקט רחובות שהוא פרויקט חלוץ שבמסגרתו נבחנות האפשרויות ליישום הרעיונות המפותחים בקבוצה על בסיס ה"סילבוס" החדש. בפרויקט משתתפות חטיבות הביניים של בית-הספר קציר א' וב', ושל בית הספר ע"ש עמוס דה-שליט א' וב' שברחובות. בתי הספר האלה נעשו, מתוקף הפרויקט הניסיוני, למעבדת לימוד גדולה, שבה לומדים יחד, תלמידים ומורים כאחד. בנוסף לכך, המורים המשתתפים בניסוי, משתלמים מדי שבוע במכון.

 

בשנת הלימודים שהסתיימה באחרונה השתתפו בפרויקט כיתות ז' ו-ח'. בשנת הלימודים הבאה יצטרפו תלמידי כיתות ט', כך שכל חטיבת הביניים תשתתף בניסוי. הפרויקטים משולבים עם כמה יחידות לימוד רב-תחומיות כגון "חושים וחישנים" שבה משולבים לימודי מדעי החיים, עם פיסיקה וטכנולוגיה; "סביב הסיב" המשלבת את מדעי החומרים עם טכנולוגיה; ו"תוכנית הכוכב הכחול" המשלבת את מדעי הסביבה וכדור-הארץ עם היבטים טכנולוגיים שונים. במשך שלוש שנות הלימודים בחטיבת הביניים לומדים התלמידים גם כמה יחידות לימוד המקיפות תחומים מרכזיים במדע וטכנולוגיה לפי ה"סילבוס" החדש. ראשי התחומים בקבוצה הם ד"ר ניר אוריון (מדעי הסביבה וכדור-הארץ), ד"ר ענת ירדן (מדעי החיים), ד"ר יוסי נוסבוים (הוראה ממוקדת תלמיד), עובד קדם (טכנולוגיה), ד"ר שרמן רוזנפלד (למידה באמצעות פרויקטים), וד"ר זהבה שרץ (מדעי החומר ותקשורת מדעית).

 

סימנים ראשונים להצלחה כבר נראו בתערוכת הישגיהם של תלמידי הכיתות שהשתתפו בפרויקט. המוצגים היצירתיים והתלמידים הנרגשים הבהירו לכל עד כמה עשויה להועיל היציאה ממסגרת הלימוד הרגילה של "מורה, לוח וגיר מול כיתת תלמידים". "למדנו רבות," אומר יזהר אריאלי בן ה14- מחטיבת הביניים קציר ב', שהכין פרויקט על הבדלים שבין ראיית האדם לבין ראייתם של בעלי חיים ממשפחת החתוליים. "למדנו כיצד לבצע ניסויים, להסיק מסקנות ולדווח עליהן בכתב". חברו לכיתה, עומר ורד, בנה מודל מקופסה של חטיף "פרינגלס" כדי להשוות בין התנהגותה של עדשה קעורה לזו של עדשה קמורה. "זה היה הרעיון שלי" הוא אומר בגאווה. "למדתי רבות על מבנה העין ועל עדשות. לא רק דברים שכתובים בספר. ועכשיו כולם יכולים לראות מה עשיתי - לא רק המורה."