שאלות אישיות עם הדס פרוסטיג

01.06.2015

הדס פרוסטיג, תלמידת מחקר לתואר שלישי בקבוצת המחקר של פרופ' ירון זילברברג

הדס פרוסטיג

תלמידת מחקר לתואר שלישי
בקבוצת המחקר של פרופ' ירון זילברברג, המחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות
בת 32, נשואה

 

מה את חוקרת?

תחום המחקר שלי עוסק באינטראקציה בין חומר לבין דחפים (פולסים) קצרים מאוד של אור לייזר, ומה אפשר ללמוד על החומר מהאינטראקציה הזאת. לשם המחשה, היחס בין משך הדחפים שאנחנו משתמשים בהם לדקה אחת דומה ליחס שבין דקה אחת לגיל היקום. השימוש בדחפים קצרים כל כך מאפשר לנו לבחון את תנודות המולקולות בחומר, שהן מהירות מכדי לבחון אותן בדרכים אחרות. באמצעות שיטה זאת אפשר לאפיין במדויק את הרכב החומרים בדגימות ביולוגיות, וללמוד על מבנה המולקולות בהן.

איך החלטת להיות מדענית?

שני ההורים שלי עוסקים או עסקו במדע, וכשהם מדברים על המחקר שלהם – העיניים שלהם בורקות – אז מגיל צעיר, מדע נראה לי כתחום מלהיב. בתיכון אהבתי מאוד ללמוד פיסיקה, וכך גם בתואר הראשון. משם הדרך לדוקטורט כבר הייתה ברורה.

מי היא דמות המופת שלך?

יש מספר נשים מדעניות מעוררות השראה, כמו אמי נתר, מארי קירי ורוזלינד פרנקלין – שהאמינו בדרכן ונאבקו להגיע רחוק בתקופה שבה נאסר על נשים לרכוש השכלה אקדמית ולהיות חלק מהעשייה המדעית. עם זאת, אני חושבת שנשים בסביבה הקרובה שלי, שהצליחו להגיע לתפקידי מפתח בתחומי קריירה שיש בהם מיעוט נשים, מהוות דוגמה בשבילי ומקור השראה גדול אפילו יותר.

כיצד את מתייחסת להתמודדות שלך כאשה בעולם האקדמי?

מיעוט הבנות בפיסיקה הוא דבר שמקומם אותי מאז התיכון. אין לי ספק שזהו מעגל קסמים: נשים שמגיעות לשיעור הראשון במגמת פיסיקה בתיכון, או לקורס הראשון באוניברסיטה, מביטות סביב ומרגישות לא שייכות, מה שבסופו של דבר גורם לכך שחלקן אינן ממשיכות במסלול הזה הלאה. ההתעוררות בנושא קידום נשים במדע בתקופה האחרונה מורגשת, ואני מקווה מאוד שיהיו לה ההשפעות לטווח הארוך שנדרשות כדי לתקן את הנורמות החברתיות, שקיימות גם אצל נשים וגם אצל גברים, ומובילות למצב הזה.

איפה את שואפת להיות בעוד עשר שנים?

בעוד עשר שנים הייתי רוצה להיות חוקרת עצמאית שעוסקת במחקר מדעי משמעותי וחדשני.

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם