שאלות אישיות עם ליטל בן טובים

ליטל בן טובים
 
תלמידת מחקר לתואר שלישי,
במעבדתו של פרופ' אלי זלצר,
המחלקה לגנטיקה מולקולרית
בת 31, נשואה 

מה את חוקרת?

אני חוקרת את הקשר בין ההתפתחות העוברית של העצמות לבין מצב של חוסר חמצן ברקמה (היפוקסיה). ההתפתחות של רוב האיברים בגופנו מתרחשת במקביל להתפתחותם של כלי דם שמספקים חמצן, החיוני לתאים ברקמה המתפתחת. בניגוד לכך, בשלבים הראשונים של התפתחות העצמות נוצרת רקמת סחוס המופרדת מכלי דם. במהלך לימודי הדוקטורט שלי אני חוקרת כיצד מצליחים התאים בסחוס לתפקד בסביבה דלת-חמצן, ובנוסף, האם לסביבה זו יש תפקיד הדרוש להתפתחות הרקמה. שתי השאלות האלה חשובות להבנה בסיסית של התפתחות העצמות, אבל יש להן גם השלכות לגבי הבנת מחלות כמו סרטן, משום שגם בגידול סרטני עלולים להיווצר אזורים הדלים בחמצן. גיליתי, שבתאי סחוס יש מנגנון המאפשר לתאים אלה לנתב את החמצן המועט בדרך יעילה לתהליכים חשובים, ובכך לשמר את תיפקודם בסביבה דלת-חמצן. בנוסף גיליתי שינוי בחילוף החומרים בתאים אלה, שחשוב להתפתחות הרקמה. היות ששינוי כזה מתרחש לרוב בתנאים של חוסר חמצן, תגלית זו מצביעה על קשר חדש בין הסביבה דלת-החמצן לבין תהליך התפתחות העצמות.
 
איך החלטת להיות מדענית?
זה קרה במהלך הלימודים לתואר ראשון, בעיקר בגלל הקורס בגנטיקה. שם הבנתי שתחום הביולוגיה מרתק אותי, ושאני רוצה להמשיך לחקור ולהבין יותר.
 
מי היא דמות המופת שלך?

פרופ' רות ארנון ופרופ' עדה יונת הן דמויות המופת שלי. שתיהן מהוות בשבילי דוגמה למדעניות ישראליות שתרומתן למדע ובאופן כללי לחברה הישראלית היא גדולה וחשובה.
 
כיצד את מתייחסת להתמודדות שלך כאשה בעולם האקדמי?

העניין המגדרי לא מרתיע אותי. אני מנסה להיות מודעת לנושא, ללכת לסדנאות, לשמוע הרצאות ולקרוא מאמרים בתחום. במישור האישי, אני חושבת שהתמיכה של בן הזוג והסביבה הקרובה היא חשובה ותורמת לי המון.
 
 איפה את שואפת להיות בעוד עשר שנים?

הייתי רוצה להיות חוקרת עצמאית עם קבוצת מחקר ומעבדה משלי, במוסד מחקר ישראלי, פה, בארץ.