שאלות אישיות

מה את חוקרת?

המחקר שלי מתמקד בקשר שבין כמות החלבונים בתא לבין התיפקוד התאי. תאים מוגדרים על-פי מיגוון החלבונים שיש בהם וכמותם: יש חלבונים שמצויים בתא בכמות גדולה, בעוד אחרים נמצאים בו בכמות קטנה או אפסית.

במהלך הדוקטורט פיתחתי מערכת ניסויית בשמר האפייה, המבוססת על הנדסה גנטית. היא מאפשרת שליטה מדויקת על כמות החלבונים שהתא מייצר. באמצעות המערכת הצלחנו לאפיין את תגובת התא לשינויים החלים בכמות החלבונים שבו. כך, למשל, גילינו שהתא מגיב ברגישות גבוהה לחלבונים מסוג מסוים. המשמעות היא, ששינוי קל ברמות החלבון בתא מוביל לירידה חדה בתיפקוד התאי. בניגוד לחלבונים אלה, ישנם גם חלבונים ששינוי בכמותם בתא אינו משפיע על תיפקודו. גילינו גם, שאם בנסיבות מסוימות משנים את כמות החלבונים בתא, התא גדל מהר יותר. לתוצאות אלה יש השלכות ביו-טכנולוגיות חשובות, בעיקר כאשר מדובר על גידול מיקרואורגניזמים בסביבות שונות. בעתיד נרצה להתאים את המערכת לתאים של בני אדם, כדי ללמוד על הקשר האפשרי שבין שינוי בכמות החלבונים בתא לבין מחלות כמו סרטן.

איך החלטת להיות מדענית?

בכיתה ה' השתתפתי בקייטנה של אוניברסיטת תל-אביב שעסקה בביולוגיה של התא. כפי שקורה לרבים כשהם נחשפים בראשונה לביולוגיה – התאהבתי בתחום. האהבה הזאת ידעה מאז עליות ומורדות, ולא פעם פקפקתי בדרך שבחרתי. מדע הוא מקצוע דו-קוטבי. כמדענית, חוויתי תקופות קשות שבהן נתקלתי במכשולים והרגשתי שאני דורכת במקום, אבל גם תקופות שבהן חשתי שמחה אדירה על כך שהניסוי מצליח ועולות בו תוצאות מעניינות. ככלל, אני נהנית מאוד מהעשייה המדעית, ושמחה על ההזדמנות ועל הזכות לחקור דברים שאף חוקר אחר לא חקר לפנַי, ולעבוד על נושאים שמרתקים אותי.

מי היא דמות המופת שלך?

בעלי, יובל. יובל הוא מהנדס מבריק ורב-הישגים, ואדם צנוע המצטיין בשמירה על יחסים טובים עם הסובבים אותו. הוא גם אבא נפלא שמצליח לשמור על איזון אופטימלי בין עבודה למשפחה.

כיצד את מתייחסת להתמודדות שלך כאשה בעולם האקדמי?

מאז שאני זוכרת את עצמי, נטלתי חלק במסגרות שבהן נשים הן מיעוט – בין אם מדובר במגמה הפיסיקלית בתיכון או ביחידה שבה שירתי בצבא – אך מעולם לא חשתי שונה. הפעם הראשונה שבה נוכחתי שהעולם האקדמי גברי מאוד, ושההבדלים המיגדריים עמוקים, בהיבט זה, הייתה במהלך ההריון הראשון שלי. הרגשתי שעמיתַי הגברים מתקדמים מהר ממני מבחינה מקצועית. אני סבורה שיש מה לשפר בסביבה האקדמית, כך שתהיה מותאמת יותר לנשים שרוצות ללדת, ולהורים ככלל. אני שמחה על כך שבמכון רואים חשיבות רבה בהעצמתן של נשים במדע, ומייחלת לעוד עשייה רבה בתחום זה.

איפה את שואפת להיות בעוד עשר שנים?

זה קל. אני רוצה לעמוד בראש קבוצת מחקר משלי באחת האוניברסיטאות בארץ.

ליאת ינקלביץ-קרן היא תלמידת מחקר לתואר שלישי, בקבוצת המחקר של פרופ' ערן סגל, המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית; ובקבוצה של פרופ' רון מילוא, המחלקה למדעי הצמח והסביבה, בת 33, נשואה ואם לשניים.