הינך נמצא כאן

ד"ר זוהר קומרגודסקי ממכון ויצמן למדע זכה בפרס "אופקים חדשים"

11.12.2012

ד"ר זוהר קומרגודסקי

פרס "אופקים חדשים" מוענק על-ידי קרן Fundamental Physics Prize לשלושה פיסיקאים צעירים ומבטיחים. כל אחד מהם זוכה גם ב-100 אלף דולר. מובילי הניסוי "אטלס", אחד משני הניסויים על מאיץ החלקיקים LHC ב-CERN, שבו התגלה ככל הנראה "הבוזון של היגס", זכו – יחד עם עמיתיהם מניסוי CMS – במחצית פרס מיוחד, המוענק על-ידי אותו ארגון בתחום הפיסיקה הבסיסית (הכרוך במענק בן שלושה מיליון דולר). ב"אטלס" עובדים מספר מדענים ממכון ויצמן למדע, מהטכניון ומאוניברסיטת תל-אביב. בשנה שעברה זכה בפרס לפיסיקה בסיסית בוגר מכון ויצמן למדע, פרופ' נתן (נתי) זייברג, מהמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון.
 
ד"ר קומרגודסקי סיים לימודי דוקטורט בפיסיקה במכון ויצמן למדע לפני ארבע שנים. לאחר שביצע מחקר בתר דוקטוריאלי במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, חזר והצטרף כחוקר בכיר למחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון. מחקריו המתמקדים בתורת הקוונטים, שופכים אור חדש על מספר תחומים קרובים. אחד ההישגים הבולטים שלו תואר במאמר שפירסם יחד עם פרופ' אדם שווימר ממכון ויצמן למדע בשנת 2011, אשר הוכיח השערה בסיסית באשר לתכונות של תורות של שדות קוונטיים (התורות המתארות את התנהגותם של החלקיקים היסודיים בטבע), במרחב-זמן בעל ארבעה ממדים.
 
מדובר בהשערה שטבע לראשונה הפיסיקאי האנגלי ג'ון קארדי בשנת 1988. לפי ההשערה הזאת, קיים אי-שוויון מסוים, שהוא האחראי לתופעות שבהן מערכות בעלות "חוקי משחק" ידועים, שבהן משתתפים גורמים רבים מאוד, מגיעות למצבים שאין אפשרות להסבירם באמצעות החוקים והשחקנים בלבד. למשל, התנהגות של מניות ומדדים בבורסה, או עומסי תנועה, או מזג האוויר. מדובר באי שוויון בין כמות דרגות החופש שמתקיימות במרחקים קצרים מאוד (כמו אלה שיכולים להתקיים בין החלקיקים הזעירים החדשים שאולי יתגלו בניסויים במאיץ החלקיקים LHC), לבין כמות דרגות החופש במרחקים גדולים יותר (כמו אלה שמתקיימים בין חלקיקי החומר המוכרים לנו כיום).
 
אם השערת קארדי נכונה, כי אז ייתכן שאפשר יהיה להסביר באמצעותה, כיצד ממערכת שבה פועלים חלקיקים קטנים בהרבה מהפרוטונים ומהניטרונים, במרחקים זעירים ובאנרגיות גבוהות מאוד, מתקבל, ככל שהמערכת מתקררת, המודל הסטנדרטי שהוא התיאוריה הפיסיקלית הידועה, המוכרת והמקובלת. במילים אחרות, אם ההשערה נכונה, נוכל להסביר ולהבין כיצד מהעולם המסובך מאוד של החלקיקים התת-אטומיים הזעירים, ומהאנרגיות העצומות שפועלות ביניהם, התפתח ונוצר העולם שאנחנו מכירים.
 
שיחה על החוף
 
כשנתיים לפני שקארדי הציג את השערתו, בשנת 1986, הצליח הפיסיקאי אלכסנדר זמולודצ'יקוב להוכיח שאי שוויון בין דרגות החופש במרחקים קצרים לארוכים, קיים במערכות דו-ממדיות (בעלות ממד אחד של מרחב וממד אחד של זמן). יש הסוברים שעבודתו של זמולודצ'יקוב דירבנה את קארדי להציג את השערתו בדבר אי שוויון דומה שמתקיים במערכות בעלות ארבעה ממדים (שלושה ממדי מרחב וממד אחד של זמן). אבל השאלה האם ההשערה עומדת במבחן המציאות נותרה פתוחה, עד שערב אחד, לחופו של אי בים האיגאי, שוחחו פרופ' אדם שווימר וד"ר זוהר קומרגודסקי. השניים ניסו,  במשך כמה שנים, למצוא דרך להוכיח את השערת קארדי ולהופכה למשפט מן המניין. הם חלקו את רעיונותיהם מעת לעת, ובאמתחתם היו מספר כיווני פעולה אפשריים שאף אחד מהם לא הבשיל לכדי הוכחה של ממש. באותו אחר צהריים, על חופו של אי בים האיגאי, בהפסקה בין הרצאות של כנס מדעי שהתקיים במקום, ישבו השניים, מול השמש הצונחת לאטה אל המים הכחולים, ושוחחו על הבעיה הוותיקה. ולפתע, עלה הפתרון וצף: אומנם אף אחת מהדרכים שניסו בדרך לפתרון לא הפיקה את ההוכחה המיוחלת, אבל שילוב מסוים של ארבע או חמש התחלות, יצר את המסגרת שעליה התבססה ההוכחה.
 
קישור להודעה של קרן Fundamental Physics Prize
 
 
מידע נוסף – ותמונות – אפשר לקבל במשרד דובר מכון ויצמן למדע 08-934-3856
 
 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם