אתר מכון ויצמן למדע

חלל ופיסיקה

ד"ר קושיק שאהא. מיליון פעמים לאט יותר מכל מה שהראו ניסויים קודמים

איטי באופן משמעותי

21.03.2018

אסטרופיסיקה, לייזר ואופטיקה, חלקיקים, כימיה אורגנית

מדעני מכון ויצמן למדע מצאו דרך למדוד את קצב שינוי הצורה של מולקולה – וגילו כי הוא עשוי להיות איטי יותר מכל מה שהוצע בעבר

מימין: רן פינקלשטיין, ד"ר עופר פירסטנברג, אור להד וד"ר אילון פועם. משחררים פוטונים

לעצור את האור

15.03.2018

חלל ופיסיקה, לייזר ואופטיקה, חלקיקים, ננו-פיסיקה, תורת הקוונטים

שיטה חדשה ללכידת פוטונים בודדים עשויה להיות צעד בדרך לזיכרון קוונטי

רצועות העננים המזוהות עם צדק

עמוק וסוער: כך נראה כוכב הלכת צדק מתחת למעבה העננים

06.03.2018

חלל ופיסיקה, אסטרופיסיקה, כוכבי-לכת

מדעני מכון ויצמן למדע המשתתפים במשימת החלל ג'ונו חישבו את שדה הכבידה, שדה הרוחות וגודל האטמוספירה של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש

דימות xSPEN של עצב הראייה. הכללת חוסר ההומוגניות בתהליך ההדמיה עצמו

מאתגר ומהדהד

22.02.2018

חלל ופיסיקה, כימיה, טכנולוגיה, שיטות איבחון ותרופות

שיטת דימות תהודה מגנטית (MRI) חדשה שפותחה במכון ויצמן למדע משפרת את היכולת לחקור את המוח ורקמות לא-הומוגניות נוספות

אורגנואיד מוח. קפלים ניכרים לעין

לגדל מוחות מיניאטוריים במעבדה – ולגלות כיצד נוצרים הקפלים במוח האדם

19.02.2018

מוח והתנהגות, אבולוציה, גנטיקה, תאי גזע, ביולוגיה של מערכות, ביוכימיה, פיסיקה תיאורטית

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו גישה חדשנית לגידול "מוחות" אדם מתאי גזע עובריים, וכך חשפו את המנגנונים הפיסיקליים והביולוגיים שמְשַׁוִּים למוח...

בעיית הבוכנה הידועה לשימצה

על הבוכנה הידועה לשימצה ובעיות אחרות

15.02.2018

פיסיקה תיאורטית, מתמטיקה ומדעי המחשב, מתמטיקה

האם חלקיק קל ומהיר המצוי במיכל שבתוכו פועלת בוכנה כבדה, יחליף אנרגיה עם הבוכנה ויגיע איתה, בממוצע, לשיווי משקל אנרגטי?

סאדי קרנו

גבולות הכוח או הרהורים על כוחה המניע של האש

13.02.2018

חלל ופיסיקה, פיסיקה תיאורטית, תורת הקוונטים

194 שנים לאחר שקרנו נאלץ לפרסם את ממצאיו על חשבונו, מתברר שהעקרונות והגבולות שהציב, עדיין נכונים ותקפים – גם בתחומי שלטונה של תורת הקוונטים

תלמידת המחקר רלוקה רופו מקבוצתו של פרופ' עודד אהרונסון. בדקה מאות הדמיות של התרחשויות אפשריות

מה הסיפור של טריטון?

23.01.2018

אסטרופיסיקה, כוכבי-לכת

אחד הירחים של נפטון גדול מדי, רחוק מדי - ונע בכיוון הפוך מזה של כוכב הלכת

מדידת החום בגרפן חשפה "טבעות" – אזורים צרים שבהם ישנו שחרור מוגבר של אנרגיה

הפגמים שמחממים

04.01.2018

אנרגיה, חלקיקים, ננו-פיסיקה, מדעי החומרים, מדעי הננו

מדידה מדויקת במיוחד של האנרגיה המשתחררת על ידי אלקטרונים בגְרַפֵן חושפת מנגנון חימום חדש בקנה מידה אטומי

העיניים הכחולות הזוהרות של הסקאלופ מציצות מבעד לצדפה

מה רואה הצדפה?

04.12.2017

ביולוגיה של מערכות, לייזר ואופטיקה, מדעי החומרים, מדעי הננו

מדעני מכון ויצמן למדע פיענחו כיצד צדפות סקאלופ רואות במים באמצעות 200 עיניים כחולות זעירות

עמודים

חדשות המדע

ראה הכל >

באמצעות "רחרוח" מולקולות שונות בו-זמנית, מייצר ה"אף" המולקולרי "טביעת אצבע" – חתימה אופטית המשקפת את מצב התא ברגע נתון

מרחרח ומדווח

כמויות גדולות של החלבון mTOR (סגול-אדום) מופיעות במהירות בעצב השת לאחר פציעה (שלוש תמונות מימין); בעצב שאינו פצוע (משמאל) לא נמצא חלבון זה בכמויות כאלה

החלבון יגיב בזמן ובמקום המתאימים

ספר החוקים של התא

ד"ר ניר לונדון

הודעות לעיתונות

ראה הכל >

כמה מזון אנחנו מפסידים, ואיך אפשר להאכיל את כל האנושות לאורך זמן

עמוק וסוער: כך נראה כוכב הלכת צדק מתחת למעבה העננים

בין גנטיקה לאורח חיים: מה קובע את הרכב החיידקים בגופנו?

פייסבוק

Twitter

Tweets by @WeizmannScience