עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
שתף
פולוניוס: מה אתה קורא, נסיך?
המלט: מילים, מילים, מילים.
פולוניוס: ומהו העניין, נסיך?
המלט: בין מי למי?
פולוניוס: כוונתי לשאול, מהו עניינו של הספר שקורא הנסיך?
ויליאם שייקספיר, "המלט"
תרגום: אברהם שלונסקי
המלט: מילים, מילים, מילים.
פולוניוס: ומהו העניין, נסיך?
המלט: בין מי למי?
פולוניוס: כוונתי לשאול, מהו עניינו של הספר שקורא הנסיך?
ויליאם שייקספיר, "המלט"
תרגום: אברהם שלונסקי
בני-אדם, לפי נועם חומסקי, נולדים כש"דקדוק פנימי", גנרטיבי ואוניברסלי טבוע בהם, ומאפשר להם לנהל תקשורת מילולית עם אנשים אחרים. תפיסה זו, שהייתה ועודנה שנויה במחלוקת, מקבלת חיזוק באמצעות תוצאותיהם של מחקרים בגנטיקה, שלפיהם מוטציות מסוימות בגן FOXP2 פוגעות משמעותית ביכולת לבנות משפטים נכונים מבחינה לשונית. אם אכן השפה נובעת מחוקים בסיסיים של הטבע (רצפים גנטיים, מבנה המוח ועוד), כי אז הדעת נותנת שאפשר לחקור את שורשיה בכלים של מדעי הטבע והמדעים המדויקים.
אחת השאלות העולות בהקשר זה היא, האם מילון (המבאר מילים באמצעות מילים אחרות) עשוי ללמד משהו על חוקים אוניברסליים המונחים בבסיס השפה. פרופ' אלישע מוזס וד"ר צבי טלוסטי, מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, יצאו לחקור את השאלה הזאת. יחד עם ז'אן פייר אקמן מאוניברסיטת ז'נבה, וסטודנט הקיץ דייוויד לב-ארי, הם החלו לשרטט את מפת הקשרים בין המילים במילון. כלומר, מכל מלה משרטטים קו המחבר אותה לכל אחת מהמילים הכלולות במשפט (או הפיסקה) אשר מסבירים את משמעותה, ומדגימות את שימושיה של אותה מלה.
למשל, במילון אבן-שושן מתוארת (או מבוארת) המלה "אהבה" כך: "חיבה עזה, רגש של משיכה גדולה או חשק למישהו או למשהו". כאן בא מספר רב יחסית של ציטוטי פסוקים ופתגמים, מקֹּהֶלֶת, דרך שיר השירים, ועד לתפילת שחרית. לפיכך, יש למתוח קו מהמלה "אהבה" אל המילים "חיבה", "עזה", "רגש", "משיכה", "חשק", וכך הלאה. לאחר מכן יש להפעיל אותו תהליך על כל המילים שהקווים הגיעו אליהן. כך נוצרת רשת המתארת את מארג יחסי הגומלין בין המילים שבמילון. אורך הקו הנמתח בין המילים מתאר את עוצמת הקשר ביניהן (קו קצר מתאר קשר חזק; ככל שהקו מתארך – הקשר נחלש).
בשלב מסוים מתמלאת ומושלמת הרשת המלאה של כל המילים במילון שלם. שכן גם אם המילון גדול מאוד, יחסית, הוא בכל זאת בעל גודל סופי, ולכן, בשלב כלשהו מתמלאת הרשת בין המילים הכלולות בו. הרשת הגדולה, המלאה, נחלקת לרשתות משנה, הקושרות מילים אשר משתייכות, במידה זו או אחרת, לאותו נושא, או לאותו עולם תוכן.
סוגרים מעגל
בחלק מהמקרים מגיעה רשת, שיצאה לדרכה ממילה מסוימת, לאחר מספר "צעדים", בחזרה אל מילת המוצא. במילים אחרות (אם מותר להשתמש בביטוי זה בהקשר זה), הרשת "נסגרת על עצמה", והסבר למשמעותה של המלה חוזר ומשתמש באותה מלה עצמה - "גבר הוא גבר". זו טאוטולוגיה למהדרין, אלא שבמקרה זה היא נובעת מעומק שורשיה הטבעיים של השפה. מתברר, שבמילון הכולל כ-100,000 מילים יש כ-6,000 מילים אשר חוזרות אל הנקודה שבה החל ההסבר. פרופ' מוזס וד"ר טלוסטי בדקו ומצאו, כי חלק ניכר ממילים אלו, ה"סגורות על עצמן" (ולעיתים רובן), כלולות בליבת השפה – קבוצת מילים קטנה יחסית (850 המילים של אוגדן באנגלית, או 2,136 המילים ה"חיוניות" ביפנית), שמי שיודע אותן ושולט בשימושיהן יכול לתקשר בשפה זו ביעילות.
מעגלים שחוזרים לנקודת ההתחלה שלהם מונחים בבסיס תופעת החיים. הדי-אן-אי, אשר מקודד את המידע הדרוש לבניית חלבונים, מושפע בעצמו מחלבונים המפעילים אותו ומבקרים את פעולתו.
המשפט המפורסם של קורט גדל (שאפשר לראות בו גרסה משוכללת של הפרדוקס של אפימנידס: "משפט זה אינו נכון"), אומר שבתוך מערכת פורמלית יכול להתקיים פסוק שאי-אפשר להוכיחו במסגרת המערכת. אם הטענה הזאת אינה נכונה, המערכת קורסת. אם היא נכונה, משמעות הדבר היא שלא כל דבר נכון ניתן להוכיח. הטיעון המעגלי הזה מזכיר את סמל האורובורוס – נחש הנושך את זנבו - שנוצר, ככל הנראה, במצרים העתיקה. האורובורוס ייצג מחזוריות, איחוד עם הטבע הבראשיתי, הבסיסי, העמוק.
אם הטבע מתנהל במעגלים, ואם השפה היא תופעת טבע במלוא מובן המלה, רק טבעי לצפות שבשפה יתגלו קשרים והקשרים אשר יוצרים לולאות, או מעגלים סגורים, שמסבירים מושג מסוים תוך שימוש באותו מושג עצמו.
המדענים אומרים, שתופעת הרשת במילון היא כה בסיסית, עד שלמעשה בכל פעם שרוצים להכניס מלה חדשה למילון כרוך הדבר – במוקדם או במאוחר – ביצירת רשת, או לולאה חדשה, המגדירה אותה. כשמילים נקשרות זו לזו באותה לולאה, בדרך כלל מתברר שהן הומצאו, ושולבו במילון באותה תקופה. הרשת, במובן זה, יוצרת "רשת קשר" בין המילים ש"נולדו" באותו מחזור.
המלה: מילון
ביוני 1857 נפגשו בלונדון שלושה ג'נטלמנים, ריצ'רד טרנץ', הרברט קולרידג' ופרדריק פורנויל, שהקימו את "ועדת המילים הבלתי-מתועדות", והחליטו לכתוב ("סוף סוף") מילון אנגלי מלא וראוי לשמו. תוכנית העבודה שהוכנה הייתה אמורה להימשך 10 שנים, אך בסופו של דבר התברר שהמלאכה מרובה מכפי ששיערו. רק אחר תהפוכות וחילופי עורכים הושלם "מילון אוקספורד" כעבור 72 שנות עבודה מאומצת, בהשתתפות מאות רבות של מתנדבים אשר שלחו ציטוטים ודוגמאות לשימושים ולמובנים של מילים רבות. בסופו של דבר נוצרה רשת של כ-1,800,000 ציטוטים שתיארו את אופן השימוש בכ-400,000 מילים וביטויים. לימים התגלה, כי המפורסם שבתורמי הציטוטים למילון אוקספורד, ויליאם מינור, היה רוצח מטורף. מינור, קולונל אמריקאי, רופא צבאי, לקה בהלם-קרב במלחמת האזרחים האמריקאית. הוא עבר להתגורר בלונדון, ושם, באחד מהתקפי הטירוף שלו, רצח אדם, ועקב כך הושלך לכלא. במסגרת תהליך השיקום הארוך שלו שלח ציטוטים רבים לעורך המילון באותה עת, ג'יימס מוריי. מערכת הקשרים המפתיעה והמורכבת בין העורך לתורם הבלתי-רגיל מתוארת בספר "הפרופסור והמשוגע" מאת סיימון וינצ'סטר.
שתף
