עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
פרופ' יוסף ירדן קיבל את פרס ישראל על מחקרו מציל החיים במחלת הסרטן
שתף
פרופ' יוסף ירדן זכה באחרונה בפרס ישראל במדעי החיים לשנת 2017. מחקריו של פרופ' ירדן שופכים אור על תהליכי ההתפתחות של מחלת הסרטן והתפשטותה בגוף. בין השאר הוא גילה את תפקידו של הקולטן HER2 כ"מגבר" מולקולרי אשר מעצים אותות כימיים הגורמים לתאים להפוך לסרטניים. למחקריו האחרונים, שהניבו ממצאים אשר עשויים לסייע במניעת הישנותה של המחלה או הפיכתה לממאירה ותוקפנית, יש יישומים קליניים בתחום סרטן השד וסרטן הריאות.
פרופ' ירדן נולד בשנת 1952 בטבריה, וגדל בנצרת עילית. הוא קיבל תואר דוקטור בביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן למדע. לאחר שביצע מחקר בתר-דוקטוריאלי בחברת "ג'ננטק" בסן פרנסיסקו ובמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), הצטרף, בשנת 1988, למכון ויצמן למדע. במכון כיהן בשורת תפקידים: דיקן הפקולטה לביולוגיה (1999-1997), סגן הנשיא לעניינים אקדמיים (2001-1999), מנהלו הראשון של המרכז הבין-תחומי לחקר הסרטן על-שם משפחת מורוס (2001-1999), ראש המרכז למחקר ביורפואי על-שם דולפי ולולה אבנר (2001-1999), ודיקן מדרשת פיינברג (2007-2001).
מעבדתו עוסקת בחקר גורמי גדילה - חלבונים דמויי-הורמונים בעלי תפקיד מכריע בהתפתחות העוברית ובריפוי פצעים – וכן בהתפתחות תאים סרטניים. לגורמי גדילה אלו יש קולטנים תואמים על קרום התא; HER2 הוא קולטן כזה, אשר נמצא בכמויות מוגברות בגידולים רבים בשד, בשחלות ובקיבה. הנוגדן הֵרְצֶפְּטין חוסם את HER2. HER2 אינו מבוטא בסוגים מסוימים של סרטן השד, אשר חסרים גם את שני הקולטנים האחרים שעליהם פועלות תרופות קיימות (triple negative breast cancer). במחקרים במודלים של המחלה גילו פרופ' ירדן ופרופ' מיכאל סלע, כי שילוב של שני נוגדנים החוסמים לחלוטין קולטן אחר, בשם EGFR, עשוי לשמש כטיפול יעיל נגד סרטן מסוג זה. כמו כן הוכיחה הקבוצה את יעילותו של טיפול משולב נוסף במניעת ההתפתחות של עמידות לתרופות בסרטן הריאות.
במחקר אחר זיהו פרופ' ירדן ושותפיו למחקר את החלבון SYNJ2, המתבטא ביתר שאת בסוגים מסוימים של סרטן, ונוכחותו קשורה במוות מוקדם של חולים. בשיתוף פעולה עם המכון לגילוי תרופות על-שם מוריס וויויאן ווהל, שבמרכז הלאומי הישראלי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד, פיתח פרופ' ירדן מולקולה הפועלת נגד חלבון זה. מחקר נוסף לימד, כי לתאי הסרטן יש שעון ביולוגי משלהם, והם עשויים להגיב באופן שונה לתרופות מסוימות בהתאם לזמן ביממה שבו הן ניתנות לחולים.
כיום מכהן פרופ' ירדן כראש המכון לחקר הטיפול בסרטן על-שם דואק שבמרכז הבין-תחומי לחקר הסרטן על-שם משפחת מורוס במכון ויצמן למדע. הוא חתן פרס ישראל במדעי החיים לשנת 2017, ובמשך השנים זכה בפרסים יוקרתיים רבים, בהם מענק MERIT מטעם המכון הלאומי האמריקאי לסרטן; פרס ליאופולד גריפיל, הפרס האירופי החשוב ביותר בחקר הסרטן (2015); פרס ברינקר (2012); פרס ברטנר (2011); פרס משפחת המילטון (2008); ופרס אמ"ת בביוכימיה (2007). בשנת 2007 הוא גם נבחר כחבר באקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.
פרופ' ירדן רואה חשיבות רבה בחינוך הדור הבא של מדענים ישראליים ואחרים. הוא משקיע בתחום זה מאמץ רב, ומעבדתו משמשת אבן שואבת לתלמידי מחקר רבים מהארץ ומחו"ל. רבים מתלמידיו ממלאים כיום תפקידי מפתח באקדמיה, בארץ ובעולם.
שתף
