הינך נמצא כאן

אופי של עכבר: מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מבחן אישיות לבעלי-חיים

המחקר עשוי לשפוך אור על הקשר בין גנטיקה להבדלים בין-אישיים בהתנהגות
04.11.2019

הציבור הרחב מדמיין אולי עכברי מעבדה כמקשה אחת, אך מדענים העובדים יום-יום עם עכברים יודעים כי אין עכבר הדומה לרעהו. אך האם אפשר להסיק מהבדלים אלה בהתנהגות כי לעכברים – ולבעלי חיים אחרים – יש סוגי אישיות שונים המאפיינים אותם? באחרונה פיתחו מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר שיטה חישובית למדידת תכונות אישיות בעכברים, והראו כי עכברים ניחנים באישיות ייחודית שיכולה לנבא את התנהגותם במצבים שונים. הממצאים המתפרסמים היום בכתב-העת המדעי Nature Neuroscience, עשויים לשפוך אור על הקשר בין גנטיקה להבדלים בין-אישיים בהתנהגות.

אישיות היא, בהגדרה, מאפיין ייחודי של אינדיבידואל הנשאר יציב למדי לאורך חייו. לבני-אדם ניתנים בדרך כלל ציוני אישיות המבוססים על שאלונים רב-ברירתיים, אך כיצד אפשר למדוד אישיות בעכברים? פרופ' אלון חן, הנשיא הנבחר של המכון, וקבוצות המחקר בראשותו – במחלקה לנוירוביולוגיה של המכון ובמכון מקס פלאנק לפסיכיאטריה במינכן – פיתחו שיטה של "הנדסה הפוכה" המאפשרת להקיש אודות תכונות האופי של עכברים מתוך תצפית על התנהגותם. צוות המחקר, בהובלת ד"ר אורן פורקוש ותלמיד המחקר סטויו קרמיהייב, צפה תחילה בעכברים שחולקו לקבוצות קטנות והוצבו בסביבות מעבדה רגילות הכוללות אוכל, מחסה ומשחקים מסוגים שונים. העכברים הורשו לתקשר זה עם זה ולחקור בחופשיות את סביבתם, בעודם מתועדים באמצעות מצלמות במשך כמה ימים. המדענים ניתחו את התנהגות העכברים בסרטונים ומיפו 60 סוגי התנהגויות, כגון מידת ההתקרבות לעכברים אחרים, הנטייה לרדוף זה אחר זה או לברוח זה מזה, הנטייה לחלוק מזון והנטייה לחקרנות או להסתתרות.

על-בסיס ממצאים אלה, פיתחו החוקרים אלגוריתם שחילץ מתוך שלל ההתנהגויות של העכברים, תכונות המאפיינות סוגי אישיות שונים. שיטה זו פועלת במידה מסוימת בדומה למבחני אישיות בבני-אדם שבהם מדורגים הנבדקים בחמישה מדדים לפי מודל "חמש התכונות הגדולות": מוחצנות/מופנמות, נעימוּת, מצפוניות, נוירוטיות ופתיחות להתנסויות. בעכברים חילץ האלגוריתם ארבעה מדדים, וכאשר החוקרים הקצו לעכברים סוגי אישיות על סמך ציוניהם במדדים השונים, הם גילו כי כל עכבר ניחן באישיות ייחודית המאפיינת אותו ומאפשרת לחזות את התנהגותו. כדי לבדוק שתכונות אלה אכן יציבות, החוקרים ערבבו בין הקבוצות – סיטואציה מלחיצה עבור העכברים –  וגילו שאמנם חלק מההתנהגויות השתנו – לעתים אף באופן דרסטי – אך המאפיינים האישיותיים נותרו ללא שינוי.

מה אפשר ללמוד משיטה זו לאבחון אישיות בעכברים? בשיתוף פעולה עם פרופ' אורי אלון, מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון, שירטטו החוקרים "מרחבי אישיות" – צורת ניתוח המשווה בכל פעם בין שתי תכונות אישיות, ומניבה משולשים שבקודקודיהם ממוקמים שלושה ארכיטיפים: כך למשל, הארכטיפ של "עכבר הכפר" (דומיננטי ואגרסיבי), הארכיטיפ של "עכבר העיר" (דומיננטי אך חברותי) והארכטיפ של "עכבר המעבדה" הכנוע. שיטה זו להצגת הנתונים מאפשרת ניתוח של תמורות אבולוציוניות  – למשל, כיצד הצורך לשרוד ולשגשג בסביבה היררכית השפיע על תכונות העכברים. "למעשה", אומר ד"ר פורקוש, "אנו רואים שהארכיטיפים האלה – וכל הגוונים שביניהם – לא נעלמו, על אף שעכברים אלה חיו במשך דורות בתנאי מעבדה, וככל הנראה לא ישרדו בטבע".

בהמשך מיפה קרמיהייב דפוסים של ביטוי גנים במוחם של העכברים, והצליח לזהות גנים הקשורים לתכונות אישיות מסוימות של עכברים אלה. "אם נוכל לזהות את הגנטיקה של האישיות, אנו עשויים להיות מסוגלים לאבחן מה קורה כאשר הגנים האלה משתבשים ולהציע טיפולים בהתאם", אומר ד"ר פורקוש.  "אולי בעתיד נוכל גם להשתמש בתובנות אלה כדי לפתח פסיכיאטריה מותאמת אישית, שתאפשר למשל להתאים טיפול בדיכאון לפי סוג האישיות. בנוסף, אנו יכולים להשתמש בשיטה כדי להשוות בין סוגי אישיות של מינים שונים, וכך לקבל תובנות על בעלי-החיים בעולמנו".

במחקר השתתפו גם סרגיי אנפילוב וד"ר יאיר שמש ממכון ויצמן למדע וממכון מקס פלאנק לפסיכיאטריה, מרקוס נוסבאומר, קורנליה פלכסקאם, פול מ. קפליק וסימון רואה ממכון מקס פלאנק לפסיכיאטריה ופרופ' צ'אדי טומה מאוניברסיטת אוסנבריק, גרמניה.

לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדובר - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם