הוא פשוט טריליונר

גישה אישית כזו חיונית עבור מחקרים כמו זה שעוסק בזיכרון אפיגנטי של תאים, שביצעו באחרונה פרופ' עמוס תנאי וחברי קבוצתו. במחקר זה נעזרו המדענים באחד המכשירים החדשניים ביחידה, הקרוי CellCelector, אשר מאפשר לזהות תא בודד מתוך מיליוני תאים על-פי קריטריונים מסוימים, ולעקוב אחריו בתנאים מבוקרים. למכשיר זרוע רובוטית אשר נשלטת על-ידי מחשב, ושולפת את התא הרצוי מתוך תרבית תאים באמצעות צינור זכוכית שקוטרו כ-20 מיקרונים – כרבע מקוטרה של שערת אדם.

 

שיטות אלה משמשות כיום למחקרים בחזית המדע, אך יום אחד הן עשויות להוות חלק בלתי-נפרד מטיפולים רפואיים. ייתכן שרופאים יבחנו תאים נבחרים בגופנו, כל תא בנפרד, כדי להעניק לנו טיפולים מותאמים אישית. לדוגמה, ידוע כי גידול סרטני מורכב מסוגי תאים שונים, וקיימת אפשרות כי בעתיד יבנו הרופאים את "עץ המשפחה" של תאים אלה כדי לגלות מאיזה תא התפתח הגידול, ולאור זאת לבחור את הטיפול המיטבי במחלה. בין פרויקטים רבים נוספים תומכת היחידה במחקרים השואפים לממש חזון זה במציאות.

 

היחידה לתאי גזע וטכנולוגיות תאיות מתקדמות הוקמה ביחידה לשירותים ביולוגיים של המכון לפני כשש שנים, על מנת לסייע למדענים לבנות מערכות ניסיוניות ולפתח שיטות מחקר בתאי גזע ובתאים אחרים. בנוסף לקבוצות מחקר במכון, היא מספקת שירותים למוסדות מחקר אחרים ולאוניברסיטאות בארץ. "היחידה מאפשרת למדענים ללא רקע בחקר תאי גזע להיכנס לתחום זה מבלי להשקיע זמן רב כדי ללמוד את הנושא. היא נתנה דחיפה עצומה לתחום מחקר זה במכון", אומר פרופ' דב ציפורי, ראש המכון לחקר תאי גזע על שם הלן ומרטין קימל. "היחידה משקפת את רוח שיתוף הפעולה ושיתוף האמצעים במכון, המהווים מכפלת כוח מדעי", אומר פרופ' רוברט פלור, ראש היחידה לשירותים ביולוגיים.

 

בזמן שחלק מהציוד ביחידה מתמקד, כאמור, בתאים בודדים, מטרתו של מכשיר הקרוי Wave היא דווקא הפוכה. מכשיר זה, מהמתקדמים מסוגו בעולם, הוא ביוריאקטור שבו ניתן לגדל תאים בכמויות גדולות, עד 25 ליטרים, כלומר, מאות טריליוני תאים. כמויות אלה דרושות להפקת חלבונים או נגיפים למחקר, כגון נוגדנים מיוחדים המעכבים גורמי גדילה אשר משמשים לבלימת מחלת הסרטן.

 

"אנחנו שרויים במאמץ תמידי במטרה לספק את הטכנולוגיות ואת השירותים המתקדמים ביותר", אומרת ד"ר הלנה איינבינדר, מנהלת היחידה ובוגרת המכון. צוות היחידה כולל את ד"ר יעל פריד, גלעד בק וד"ר עודד זינגר.

 

בין הטכנולוגיות הנוספות המצויות ביחידה אפשר למצוא מערכת חדשנית, בשם HiSKY, בה נצבעים הכרומוזומים בצבעים פלואורסצנטיים כדי לבחון את איכותם ואת שלמותם. כמו כן, ליחידה מאגר של עשרות קווי תאים ומיגוון נשאים ויראליים חדשניים המשמשים לחקר הסרטן באמצעות שיטות להתמרה גנטית.