"בואו! אנחנו כאן כדי לעזור לכם"

מדעני המכון מכירים היטב את הדרך, שתחילתה ברעיון חדשני ובבניית מערך ניסוי מתאים לבדיקתו וסופה במאמר בכתב-עת יוקרתי, המעורר הדים ומצוטט על-ידי קולגות מסביב לעולם. אך הדרך המובילה מהמעבדה אל מחוזות קליניים או תעשייתיים – ומשם אל חיי היומיום של כולנו – היא שונה. היא דורשת הסתכלות מזוויות שונות, בחינה מעמיקה של הטכנולוגיה ביחס לקיים בתעשייה ובניית תוכניות עבודה המותאמות אישית למחקר ולחוקר. כאן נכנסת לתמונה "בינה", חוליה חדשה בשרשרת שנועדה לטפח ולפתח פרויקטים וטכנולוגיות בראשית דרכם. לאחר הבשלתם יועברו הפרויקטים בבטחה לתחנה הבאה והוותיקה בשרשרת: "ידע", זרוע מסחור הקניין הרוחני של מדעני המכון.

"מחקר בסיסי המונע על-ידי סקרנות מדעית הוא המפתח לחדשנות והוא גולת הכותרת של העשייה במכון. אבל כיצד מתרגמים חדשנות מדעית לחדשנות טכנולוגית?", שואלת פרופ' אירית שגיא, סגנית הנשיא לחדשנות וליישומים טכנולוגיים, שיזמה את הקמת הזרוע החדשה לצד ידע. "כשנכנסתי לתפקיד, הבחנתי שאותה קבוצה מצומצמת של מדענים הם אלה שפונים שוב ושוב לידע והבנתי שיש נתק מסוים שצריך לגשר עליו בין המעבדות ובין הזרוע היישומית – בין החדשנות המדעית לזו הטכנולוגית. כאן בדיוק נכנסת לתמונה בינה, שהוקמה הן כדי לתמוך במחקרים בעלי אופק יישומי כבר בשלביהם המוקדמים – טרם רישום פטנטים או מסחור – והן במטרה לחשוף ולהפגיש את מדעני המכון עם תחומים משיקים בעלי השפעה על האנושות, כמו רפואה, קיימות ותעשיות עתירות ידע".

בינה, שיצאה לדרך לפני כשנתיים נועדה בראש ובראשונה לשרת חוקרים. "התפקיד שלנו הוא לסייע לכלל החוקרים המעוניינים לפרוץ את גבולות המעבדה והמחקר האקדמי ולקדם את המדע שלהם אל עבר היישום. אנחנו כאן כדי לעזור להם", אומרת ד"ר שרון פיירמן, העומדת בראש בינה. 26 פרויקטים ממומנים ומלווים כיום על-ידי בינה ו-12 פרויקטים נוספים מצויים בתהליכי בחינה. האפשרות לבקש ליווי מסוג זה פתוחה לכל מדעני המכון באמצעות הגשת בקשה פשוטה באתר בינה, והמסר של בינה לחוקרים הוא חד-משמעי: בואו!

""כשנכנסתי לתפקיד, הבחנתי שאותה קבוצה מצומצמת של מדענים פונה שוב ושוב לידע והבנתי שיש נתק מסוים שצריך לגשר עליו בין החדשנות המדעית לזו הטכנולוגית. כאן נכנסת לתמונה בינה"

בצוות בינה נכללים ראש היחידה ד"ר פיירמן, שהגיעה למכון עם ניסיון של 15 שנים בתעשיית הפארמה והביוטכנולוגיה, וד"ר מירב מרום, מנהלת פרויקטים בעלת ניסיון רחב במחקר מדעי אקדמי ותעשייתי. הצוות מלווה את החוקרים בעזרת יועצים מהתעשייה ואנשי המחלקה העסקית של ידע ועוזר להם לענות על השאלות הקריטיות שיאפשרו להם להשלים את אבני הדרך החסרות לצורך הוכחת היתכנות למחקר היישומי וכן רישום פטנט. בנוסף לחברי הצוות מלווה את פעילות בינה גם ועדת היגוי שבראשה עומד פרופ' טוני פוטרמן מהמחלקה למדעים ביומולקולריים וחברים בה פרופ' מיכל אירני מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, מנכ"ל ידע, ד"ר עופר שפירא, פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות וכיום מנהל תוכנית "מניסוי לריפוי" (Bench-to-Bedside) של מכון ויצמן למדע, וד"ר מיכל פרמינגר, ראש תחום חדשנות במזרח צפון-אמריקה בענקית התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון.

"חלק מהחוקרים לא מגיעים אלינו באופן ישיר, אלא דרך ידע. זה קורה כשיש להם רעיון לפטנט, ובידע סבורים שנדרשת עוד עבודה כדי להגיע ליעד", מסבירה ד"ר פיירמן. "פעם המדען היה חוזר למעבדה ומשלים לבד את המחקר, היום הוא מופנה לבינה, ואנחנו עוזרים לו לפתח את השלבים הבאים בדרך לביסוס הטכנולוגיה החדשה. לחוקרים שמגיעים אלינו כבר יש רעיון והם יודעים מה הם רוצים לעשות – אבל נדרשת הבשלה נוספת לפני המעבר לידע. בינה אינה יחידה עם אוריינטציה עסקית או מסחרית, אלא יחידה מדעית שבה אנחנו אמונים על הטיפוח המדעי של הפרויקט. האוריינטציה המסחרית והעסקית היא של ידע".

""פעם המדען היה חוזר לבד למעבדה. היום הוא מופנה לבינה, ואנחנו עוזרים לו לפתח את השלבים הבאים בדרך לביסוס הטכנולוגיה החדשה"

היועצים המלווים את הפרויקטים שמגיעים לשולחנה של בינה הם אנשי תעשייה מהתחומים הרלוונטיים לאותם הפרויקטים, וצוות בינה מתאים את אופי הטיפול למידותיהם הייחודיות של החוקר והפרויקט. "חלק ממה שאנחנו עושים זה למצוא את האנשים שיכולים להביא ערך מוסף אמיתי לפרויקט. את היועצים אנחנו מגייסים באופנים שונים: לפעמים אלה אנשים שאנחנו מכירים מהעבר המקצועי שלנו, לעתים בכירים מהתעשייה שאנחנו פוגשים בכנסים אקדמיים ואחרים, ומובן שהמאגר הטוב ביותר שלנו הוא ארגון הבוגרים של המכון", מסבירה ד"ר פיירמן. "אלה אנשים שהמוטיבציה שלהם היא דו-כיוונית – מעבר לתמיכה בחוקרי המכון, זה נותן לאנשים בתעשייה הזדמנות להשתתף בעשייה מדעית בחוד החנית של המחקר – לחזור לעשייה המדעית שממנה הגיעו ושבמסגרתה התעוררה התשוקה שלהם לתחום".

מסלול נוסף שבאמצעותו בינה מעניקה שירות לחוקרים הוא אירועי Spotlight, המיועדים לחוקרים שפיתחו פלטפורמה רחבת יריעה ואף השיגו מימון להמשך הדרך – אך זקוקים לסיעור מוחות עם אנשי תעשייה כדי לקבל ייעוץ והשראה ליישומים אפשריים שונים ולשיתופי פעולה. האירוע האחרון שהתקיים במסגרת מסלול זה נערך ביולי האחרון בהשתתפות פרופ' אהוד אחישר מהמחלקה למדעי המוח במכון. יותר מ-15 יועצים ממגוון תחומים הוזמנו לסיעור מוחות במטרה למצוא יישומים אפשריים לטכנולוגיה פורצת דרך של ראיית מכונה דינמית שפותחה במעבדתו. המומחים כללו בין היתר את מנשה עזרא, שותף בכיר בקרן ההון סיכון ג'מיני ישראל, היזם ינון ברכה  וד"ר חיים אמיר, מנכ"ל ומייסד קבוצת הטכנולוגיה "אסנס". פרופ' אחישר חשף את הטכנולוגיה בפני פאנל המומחים וביחד הם העלו אפשרויות ליישומים קליניים, חקלאיים, ביטחוניים ותחבורתיים.

"מה שנוצר במפגשים אלה הם קצות חוטים להמשך המחקר", מספרת ד"ר פיירמן. "עכשיו הכדור חוזר לפרופ' אחישר שיכול לבחור כיצד להתקדם תוך שהוא מלווה ביועץ מטעם בינה – ד"ר אמיר בקר".

בינה גם מייצרת בעצמה שיתופי פעולה עם גופים קליניים ואקדמיים אחרים. כך למשל כבר יצא לדרך באמצעות בינה פרויקט משותף של ד"ר משה ביטון מהמחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, עם ד"ר ניסן יששכר מהמרכז לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים של אוניברסיטת בר-אילן. שיתוף פעולה נוסף המתרחש בימים אלו הוא עם יחידת החדשנות של המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא): פרופ' בריאן ברקוביץ מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת, חבר לפרופ' ליאור הלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית, במטרה למצוא פתרון חדשני לטיפול בבצקות. ולא נפקד גם מקום הפודטק – חדשנות בתחום המזון – אחד התחומים הצומחים והמבטיחים ביותר בשנים האחרונות לאור האתגרים הניצבים בפני כדור-הארץ. בבינה זיהו את הפוטנציאל הרב של מעבר ידע וטכנולוגיות ממעבדותיהם של חוקרים במדעי החיים והצמח לתעשייה ויזמו פרויקטים חדשים בתחום זה עם ד"ר אורית שקד, העובדת במשותף גם עם ידע, ובהנחיית אנשי טכנולוגיות מזון מהתעשייה ומחממות פודטק.

מוקד של חדשנות בתוך הקמפוס

מובילי קבוצות המחקר הם אמנם קהל היעד העיקרי של בינה, אך לא היחיד. אוכלוסיית יעד נוספת היא  מדעני הסגל, שפרופ' שגיא רואה בהם עמוד השדרה המחקרי של המכון. "בעוד סטודנטים מגיעים למכון לפרק זמן קצוב – מדעני הסגל נשארים, והם עוגן של מומחיות ושל מקצוענות. להעצמה של מדעני הסגל ולהרחבת הידע שלהם בתחום המדע היישומי יש חשיבות תשתיתית".

""הדוקטורנטים האלה קרובים למדע הרבה יותר מאיתנו והם נמצאים בשטח. כשהם ישמעו על טכנולוגיה מעניינת, הם יֵדעו להפנות אותה אלינו"

מתוך הבנה זו, יצאה לדרך תוכנית בשיתוף בית-הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת קולורדו עבור מדעני הסגל. במהלך ספטמבר התקיימו שלושה ימי סדנה למדעני סגל נבחרים שסייעו להם להעריך את העשייה במעבדות שבהן הם פועלים מזווית יישומית, תוך בחינת המחקר ביחס לתעשייה. מטרת התוכנית היא לייצר גם רשת מקצועית של מדעני הסגל, שיוכלו לשתף פעולה ביניהם במחקרים חדשים. "שילובם של מדעני הסגל בחזון ובעשייה של בינה – מהווה מכפיל כוח לכולנו", אומרת פרופ' שגיא.

תוכנית נוספת שהתקיימה בשנה החולפת יועדה לסטודנטים לדוקטורט, 14 תלמידים לתואר שלישי השתתפו בתוכנית Bina Innovation Fellows, תוכנית לימודית שגובשה על-ידי בינה ומדרשת פיינברג בשיתוף קרנות ההון סיכון Grove, המתמקדת במיזמים של טכנולוגיות תשתית בשלבים מוקדמים, ו-aMoon, הפועלת בתחום הטכנולוגיה הרפואית ומדעי החיים. "הדוקטורנטים האלה קרובים למדע הרבה יותר מאיתנו והם נמצאים בשטח", מסבירה ד"ר פיירמן. "כשהם ישמעו על טכנולוגיה מעניינת, הם יֵדעו להפנות אותה אלינו".

"כל הנושא של פיתוח קריירה לסטודנטים קרוב ללבי, אני זוכרת את עצמי כשהייתי במקומם", מספרת ד"ר פיירמן, ומוסיפה: "הסטודנטים במכון הם קהל חשוב מאוד, כי הם לא תמיד יודעים איך ולאן להמשיך אחרי הלימודים. תוכניות ייעודיות עבורם הן חיוניות לפיתוח הקריירה האישית שלהם ולהכשרתם לעולם שאחרי הלימודים – אם באקדמיה ואם בתעשייה".

בין אם אתם סטודנטים, פוסט-דוקים, מדעני סגל או ראשי קבוצות מחקר – ד"ר פיירמן קוראת לכל קהילת המכון לפנות אליה ואל הצוות של בינה עם כל רעיון, שאלה או בקשת תמיכה: "כל רעיון שבינה, כגוף שאמון על הממשק שבין האקדמיה לתעשייה, יכולה לתת לו ערך – אנחנו רוצים לשמוע עליו".