מדעני מכון ויצמן למדע עקבו אחר פעילות המוח בזמן יצירת זיכרונות שווא

המחקר, שיתפרסם ביום שישי בכתב העת המדעי Science, מגלה תבנית ייחודית של פעילות מוחית המתרחשת כאשר נוצרים זיכרונות כוזבים – תגלית הרומזת על קשר מפתיע בין הזהות העצמית החברתית שלנו לבין הזיכרון ("האדם הוא תבנית נוף זיכרונותיו").

הניסוי, שנעשה על-ידי פרופ' ידין דודאי ותלמיד המחקר מיכה אדלסון מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן, ביחד עם פרופ' ריימונד דולן וד"ר טלי שרות מהיוניברסיטי קולג' בלונדון, כלל ארבעה שלבים. בשלב הראשון, כונסו קבוצות קטנות של מתנדבים, אשר צפו בסרט דוקומנטרי. לאחר שלושה ימים, המתנדבים חזרו למעבדה ועברו מבחן זיכרון אישי, בו נשאלו שאלות על הסרט. הם גם התבקשו לדרג את רמת הביטחון שלהם בנכונות התשובות שמסרו.

לאחר מכן התבקשו המתנדבים לחזור על המבחן, כשהם נמצאים בתוך מכשיר לדימות תפקודי מוח בתהודה מגנטית (fMRI). הפעם, קיבלו המתנדבים "גלגל הצלה": ה"תשובות" שמסרו המתנדבים האחרים מהקבוצה, אשר צפו בסרט יחד איתם (תשובות אלה הוצגו לצד "תמונות פרופיל" של המתנדבים – דומות לתמונות המופיעות ברשתות חברתיות). בין התשובות האלה הושתלו תשובות שגויות לשאלות עליהן ענו המתנדבים נכונה וברמה גבוהה של בטחון במבחן הראשון. השתלת התשובות השגויות גרמה למשתתפים להתאים את עצמם לקבוצה, וב-70% מהמקרים הם מסרו תשובות שגויות.

האם המשתתפים נכנעו ללחץ החברתי רק כלפי חוץ, ונמנעו מלמסור את התשובה הנכונה, או אולי הזיכרונות שלהם אכן עברו שינוי ממשי? כדי לענות על שאלה זו, הוזמנו המתנדבים למעבדה לחזור על המבחן פעם נוספת. הפעם נאמר להם כי התשובות שקיבלו במבחן הקודם לא נמסרו על-ידי חבריהם לצפייה בסרט, אלא נוצרו באופן אקראי במחשב. בעקבות כך, בחלק מהשאלות חזרו המתנדבים לתשובתם המקורית, הנכונה, אבל כמעט מחצית התשובות נותרו שגויות – דבר המעיד על כך שהזיכרונות הכוזבים שהושתלו במבחן הקודם, נשארו במוחם.

בניתוח הנתונים שהתקבלו בסריקות ה-fMRI, התגלתה פעילות מוחית ייחודית בעת יצירת זיכרונות כוזבים בעקבות לחץ חברתי. יצירת הזיכרונות הכוזבים האלה התאפיינה בהפעלה בו-זמנית, תוך קישוריות חזקה, של שני אזורים במוח: ההיפוקמפוס והאמיגדלה. ההיפוקמפוס ידוע כבעל תפקיד חשוב ביצור זיכרונות ארוכי-טווח, ואילו האמיגדלה, המוכרת כ"מרכז הרגשות של המוח," ממלאת תפקיד ביחסי גומלין חברתיים. המדענים סבורים כי האמיגדלה מתפקדת כמעין "גשר", אשר מחבר את חלקי המוח הקשורים ביחסים חברתיים, לחלקים הקשורים באחסון זיכרונות. יתכן, כי עבור סוגים מסוימים של זיכרונות, נדרש "אישור" של האמיגדלה לפני שיישמרו. לכן, לחץ חברתי עשוי לפעול על האמיגדלה ולשכנע את המוח שלנו להחליף זיכרון מוטבע היטב בזיכרון כוזב.

מידע נוסף אפשר לקבל במשרד דובר מכון ויצמן למדע 08-934-3856