רק חלק קטן מהגנים המווסתים את פעולתו של מנגנון תיקוני ה"בזק" ידוע. כדי לזהות גנים מווסתים חדשים, פיתחו פרופ' ליבנה ותלמיד המחקר עומר זיו – בשיתוף עם
פרופ' איתן דומאני ותלמיד המחקר לשעבר עמית צייזל, מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות – שיטה חדשנית לגילויים. הם השתמשו בתרביות של תאי אדם שהתקבלו מחולים בהם היה תיקון הנזקים המדויק פגום, ולכן, כאשר בחנו את תגובת התרביות לנזקים שנגרמו כתוצאה מחשיפה לקרינה אולטרה-סגולה, הם הסתמכו, במידה רבה, על מנגנון תיקון ה"בזק". בניסוי הם "כיבו" בזה אחר זה 1,000 גנים שונים, וחיפשו את התאים שהתאפיינו בשיעור הישרדות חריג (גבוה או נמוך). בשלב השני הם בחנו 240 גנים שגילו הישרדות חריגה, ובחנו אותם באמצעות שיטה חדשה, אותה פיתחו לצורך מדידת תיקון ה"בזק". אסטרטגיה זו הובילה לזיהויים של 17 גנים אשר ממלאים תפקיד בהפעלתו של מנגנון תיקוני ה"בזק" בתאי יונקים.
בהמשך התמקדו המדענים ב-NPM1 – אחד הגנים שזיהו, המקודד חלבון בעל מספר תפקידים, הקרוי "נוקליאופוסמין". בין היתר התברר, ש-NPM1 מווסת את מנגנון תיקוני ה"בזק" באמצעות קשר פיסי שהוא יוצר עם פולימרז אטא. בהעדר נזק לדי-אן-אי, נקשר NPM1 לפולימרז אטא ו"נועל" אותו. בכך הוא מונע ממנו לפעול שלא לצורך (דבר שבתנאים מסוימים עלול אפילו לגרום נזק), ו"מאחסן" אותו לשעת חירום. אבל כאשר נגרם לדי-אן-אי נזק מהסוג שפולימרז אטא "מומחה" בתיקונו, ה-NPM1 "משחרר" אותו, ו"משגר" אותו לפעולה.
המדענים גילו, שמחסור ב-NPM1 גורם להפחתה ברמות פולימרז אטא, ומוביל להיחלשות ביכולת ההתמודדות של התאים עם נזקי הדי-אן-אי. הגנים הנוספים שגילו המדענים עשויים למלא תפקיד דומה בבלימתן או בהפעלתן של הפולימרזות האחרות הכלולות ב"ארגז הכלים" של מנגנון תיקוני ה"בזק". בנוסף, הם גילו כי בקו תאים שנגזר מחולה לוקמיה מיאלואידית חריפה הנושא מוטציה ב-NPM1 (וכ-30% מכלל החולים נושאים מוטציה זאת), אכן קיים מחסור בפולימרז אטא, בשל פירוק יתר הנגרם עקב העדרו של נוקליאופוסמין תקין. המדענים מקווים, שבקרוב יוכלו לבחון את הממצאים הללו בחולי לוקמיה מיאלואידית חריפה.
משתתפים נוספים במחקר: נטליה מירלס-נייסברג, ד"ר אומקנטה סווין, ד"ר רינת נבו, וד"ר ניר בן שטרית ממכון ויצמן למדע; פרופ' ברונאנג'לו פליני, ד"ר מריה פאולה מרטלי, ורוברטה רוסי מאוניברסיטת פרוג'ה, איטליה; פרופ' ניקולס ג'יאסינטוב מאוניברסיטת ניו-יורק, ארצות הברית; פרופ' תומס קארל וסטפן שיסר מאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאנס במינכן, גרמניה; ופרופ' קריסטין א. קנמן מאוניברסיטת מישיגן, ארצות הברית.