תוכניות גדולות

 

הם איתרו את המסלול, סימנו את איזור הדגימה, קבעו את לוח הזמנים ואת שיטת החקר, כיילו את מערכת ההנעה והניווט, חישבו את מקורות האנרגיה הדרושים, וכעת הם מוכנים להפעיל את החללית ולהמריא לכוכב-הלכת נוגה או לכוכב-הלכת הננסי קרס, בחיפוש אחר חיים, או פשוט כדי לבדוק את היתכנותם של עננים. והם רק תלמידי חטיבת ביניים.

 

זאת המשימה שהוטלה על התלמידים שהשתתפו באולימפיאדת החלל הצעירה על-שם אילן רמון, אשר מתקיימת זה השנה העשירית ביוזמת המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע ומשרד החינוך, ובשיתוף עם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. גב' רונה רמון מלווה את האולימפיאדה ותומכת בה מאז היווסדה.

 

האולימפיאדה מיועדת לקבוצות תלמידי חטיבת הביניים, ובה מספר שלבים: מהשלב הראשון, המבוסס על חידון מקוון בתפוצה רחבה, ועד לשלב הגמר, הכולל תיכנון משימת חלל מורכבת. באחרונה התקיים אירוע הסיום של האולימפיאדה. 270 קבוצות שונות, ובהן יותר מ-4,000 תלמידים, השתתפו בשלב הראשון. מביניהן הצליחו 14 קבוצות מצטיינות להעפיל לשלב הגמר. קבוצה שכללה תלמידים מבית-הספר החילוני "בויאר" ומבית-הספר הדתי "הימלפארב" – שנמצאים זה בסמוך לזה בירושלים – זכתה במקום הראשון.

 

"קרס הוא כוכב-לכת ננסי בחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק", אומר חבר הצוות רועי פירו, תלמיד כיתה ט' ב"בויאר". "גילה אותו בשנת 1801 האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי, ולכן קראנו לחללית האם שלנו 'ספגטי', ולכל הגשושיות שלה – על שמות סוגים שונים של פסטה". חברי הצוות, שישמחו מאוד לשגר את החללית כבר במרץ 2016, טוענים שאם יעמדו בלוח הזמנים, החללית "ספגטי" תוכל למצוא את דרכה לקרס כבר במאי 2017.

 

אך מעבר לכיף שבתיכנון נסיעה לכוכבי-לכת מרוחקים מדגישה פרופ' בת-שבע אלון, ראש המחלקה להוראת המדעים, את הערך החינוכי של  האולימפיאדה: "אחד הדברים שקורים בחטיבת הביניים הוא אובדן העניין במדע אצל חלק מהתלמידים, ואחת המטרות שלנו היא לעורר את הסקרנות ולגרום לתלמידים להמשיך בלימודי מדע". עבודות התלמידים נגישות לציבור, ואפשר להתרשם מהן באתר הבית של האולימפיאדה.