פרופ' עזרא גלון השתמש בשיטות מדעיות כדי לגדל זנים משופרים של מלונים.

 

חוות חקלאיות רבות בישראל מגדלות מלונים של מכון ויצמן, אשר מבשילים מוקדם מהרגיל.

 

פרופ' זאב וגר ועמיתיו במכון וימצן פיתחו גלאי קרינה חדשניים על פי עקרון העצמת האלקטרוניםElectron Amplification  ועקרונות טכנולוגיים אחרים.

 

חברת El-Mul Technologies Ltd. הוקמה על בסיס שתי טכנולוגיות של מכון ויצמן לגילוי קרינה וחלקיקים טעונים. החברה מספקת פתרונות לגילוי חלקיקים לכלים לייצור של מוליכים למחצה, מיקרוסקופיה אלקטרונית תעשייתית וספקטרומטריית מאסות.

 

פרופ' דוד הראל חקר דרכים לתכנת מערכות מחשב על בסיס מבנים וירטואליים.

 

מחקריו של הראל הובילו לפיתוחו של Statecharts, שפת מחשב גרפית מהפכנית לעיצוב מערכות מחשב. היום נמצא Statecharts בשימוש בעולם כולו בתעשיות המטוסים והמכוניות, בתעשייה הכימית ובמערכות תקשורת. הוא הוביל גם לכיוון מחקר חדש הבוחן מערכות חיות וכבר מצא שימוש בחקר מערכת החיסונית.

 

פרופ' אהוד שפירא פיתח טכנולוגיות וחוקים מבניים לרשתות המחשב.

 

חברת "יוביק" הוקמה כדי ליישם את טכנולוגיות התיכנות שצמחו ממחקריו של שפירא. החברה פיתחה את התוכנה “Virtual Places” והייתה חלוצה בפיתוח "מקומות מפגש" וירטואליים באינטרנט. "יוביק" נמכרה מאוחר יותר לאמריקה אונליין והיום היא חלק מ-IBM.

 

בשנות ה-50, פיתח פרופ' אפרים קציר מודלים סינתטיים פשוטים, הקרויים חומצות פולי-אמינו, שעזרו לחקור את תכונות החלבונים.

 

חקר התכונות של חומצות פולי-אמינו, ובמיוחד של התכונות החיסוניות שלהן, הוביל לפיתוחן של אנטיגנים סינתטיים, אשר, בין היתר, אפשרו למדעני מכון ויצמן לפתח את התרופה קופסקון, המשמשת היום לטיפול בטרשת נפוצה ברחבי העולם.