מאז שסיים את לימודי הדוקטורט שלו במכון ויצמן, מבצע פרופ' זליג אשחר מחקר על מנגנוני זיהוי חיסוניים, בהם מבחינים התאים של מערכת החיסון בין מרכיבי הגוף עצמו לבין גופים ומולקולות זרות. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, פיתח פרופ' אשחר גישה חדשנית לטיפול סרטן. גישתו מבוססת על תאי T, שהם תאי דם לבנים, אותם הוא מהנדס גנטית כדי לצייד אותם בקולטנים הכוללים את יחידת הזיהוי של הנוגדנים. יחידה זו עוזרת לתאים החיסוניים לזהות גידולים סרטניים ולהפעיל את מערכת החיסון כדי להלחם בהם.

באוגוסט 2011 התפרסם בכתב העת הרפואי The New England Journal of Medicine , כי חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה הצליחו ליישם בהצלחה את שיטתו של פרופ' זליג אשחר. החוקרים טיפלו בשלושה חולים הסובלים מלויקמיה לימפוציטית כרונית באמצעות תאי T אשר הוצאו מגופם של החולים, הונדסו גנטית והוחזרו לחולים. בעקבות הצלחה ראשונית זו מתכוונים ד"ר ג'ון ועמיתיו ליישם את השיטה בסוגי סרטן נוספים, כולל לימפומת הודג'קין, לויקמיה לימפוציטית אקוטית וסוגי לויקמיה בילדים שאינם ניתנים לריפוי באמצעות טיפול סטנדרטי. בנוסף, יתכן שהם ישתמשו בתאי T מהונדסים גם לטיפול בגידולים מוצקים, כמו סרטן השחלות והלבלב.
 

פרופ' נחמה הרן-גרא, בשיתוף עם רופאים ישראליים, הראתה שההורמון אריטרופואטין עשוי לעזור לטיפול ב-MULTIPLE MYELOMA ובסוגי סרטן אחרים.

מחקריה של פרופ' הרן-גרא סיפקו בסיס מדעי לשימוש פוטנציאלי בהורמון האריטרופואטין בחולים עם MULTIPLE MYELOMA ועם גידולים ממאירים אחרים.

 

 

 

פרופ' ליאו זקס הראה לראשונה, בתרבית ובחיות מעבדה, כי אפשר לגרום לתאי סרטן להפוך ולהיות תאים נורמליים.

מחקריו של זקס הובילו לפיתוח טיפול חדשני, תרפיית ההתמיינות. הוא מיושם בחולים בלוקמיה פרומיילוציטית ובאופן ניסיוני בסוגי סרטן אחרים.
 

 

פרופ' יונתן גרסל פיתח שיטות להקנות עמידות לקוטלי עשבים כדי להילחם בעשבים טפיליים כמו "עשב המכשפה" ועלקת, אשר פוגעים קשות בגידולים של ירקות, תבואות וקטניות במספר מקומות בעולם, ובמיוחד באפריקה שמדרום לסהרה ובמזרח התיכון. על-פי הערכות, כמאה מיליון חקלאים מאבדים מחצית מיבולם בגלל עשבים אלה.

בניסוי שבוצע בקניה, בשיתוף המרכז הבין-לאומי לשיפור התירס והחיטה (CIMMYT), הגדילה השיטה של פרופ' גרסל את יבולי התירס פי שלוש בהשוואה לשנים קודמות ולמקומות סמוכים. הזנים החדשים שנוצרו על בסיס השיטה הועברו למסחור בחברות זרעים, אשר מפיצים אותם במערב קניה ובאוגנדה. החברות ממשיכות לפתח זנים נוספים, עמידים לקוטלי צמחים, אשר מתאימים לאזורים אחרים.

 

פרופ' מרדכי אברון בידד וחקר את האצה החד-תאית "דונליאלה", המסוגלת לשרוד בתנאים קיצוניים, כגון המים המלוחים ביותר של ים המלח. הדונליאלה נעזרת במספר אסטרטגיות הגנה, כולל הפקת בטה-קרוטן, המשמש כיום כתוסף מזון.

 

החברה "ניקן-סוהונשה" היפנית מפיקה בטה-קרוטן מדונליאלה על-פי התהליך שפותח במכון. ההפקה נעשית בקרבת אילת. הבטה-קרוטן המופק במקום, נמכר כתוסף מזון פופולרי ביפן.