פרופ' עדי שמיר, יחד עם שני עמיתים בארה"ב, פיתח אלגוריתם המאפשר להצפין מידע באמצעות מפתח ציבורי. האלגוריתם קרוי RSA, לפי שמות המשפחה של שלושת מפתחיו.

 

RSA נמצא בשימוש רחב בעולם לצורך פעולות בטוחות באינטרנט, בין בנקים וחברות אשראי. אלגוריתם נוסף שפיתחו פרופ' שמיר ושותפיו למחקר, מאפשר את הפעלתו של כרטיס חכם המקנה למינויים בלבד את הגישה לשידורי טלוויזיה בלוויין.

 

 

 

 

פרופ' מאיר וילצ'ק פיתח שיטה הקרויה כרומטוגרפיית זיקה (Affinity Chromatography), המאפשרת לבודד חומרים ביולוגיים – כגון אנזימים, נוגדנים, הורמונים וקולטנים – מתוך תערובת, תוך שעות ספורות בלבד. בעבר נדרשו מאמצים אדירים, שלעיתים נמשכו חמש שנים, כדי לבצע את אותה משימה.

 

השיטה חוללה מהפכה בבידוד חומרים ביוכימיים וסללה דרכים חדשות בביולוגיה, בביוטכנולוגיה, בכימיה, בננוטכנולוגיה ובתחומים רבים נוספים, כולל בפיסיקה. היא הובילה לאין ספור פיתוחים מודרניים במדעי החיים, כגון שבבי די-אן-אי ושבבי חלבונים. לשיטה השפעה עמוקה במיוחד על רפואה: כך, לדוגמה, היא האיצה במידה ניכרת את פיתוחן של כל התרופות העשויות מחלבון.

 

בשנות ה-80, בידד פרופ' אלי כנעני שני גנים המחליפים ביניהם חומר גנטי, דבר שאיננו תקין, וגורמים בכך להיווצרותו של חלבון מאחד הגורם ללויקמיה כרונית מיילוגנית (CML). היה זה גילוי ראשון של סרטן הנגרם על-ידי חלבון מאוחה.

 

מחקרו של כנעני היווה בסיס לפיתוח התרופה "גליבק", שהייתה התרופה הראשונה שפיתוחה נבע מהבנת הפגם המולקולרי המונח בבסיסו של סרטן מסוים. התרופה מיוצרת על-ידי חברת התרופות "נוברטיס". היא אושרה על ידי ה-FDA בשנת 2001 וכיום ניתנת באופן שגרתי בכל העולם לחולי  CML.

 

פרופ' אביגדור שרץ חוקר את הפוטוסינתזה, התהליך בו הופכים צמחים את אור השמש לאנרגיה שימושית. יחד עם פרופ' יורם סלומון, הוא פיתח תרכובות (נגזרות של כלורופיל) שכאשר הן נחשפות לאור אינפרא אדום, הן משחררות חומרים הפוגעים בתאים חיים.

 

נגזרות הכלורופיל ה"ירוקות" נבחנות כיום בניסויים קליניים כתרופה פוטנציאלית לטיפול בסרטן הערמונית.

 

 

 

 

 

במשך יותר מ-30 שנה, חקר פרופ' מישל רבל את האינטרפרונים, מולקולות אשר ממלאות תפקיד מפתח במערכת החיסונית. בסוף שנות ה-70, הוא בידד את הגן המקודד את האינטרפרון-בטה ופיתח מספר שיטות להפקתו.

 

אינטרפרון-בטה, הבסיס לתרופת ה"רביף", המשמשת לטיפול בחולי טרשת נפוצה, מיוצרת בחברת התרופות הבין-לאומית "מרק סרונו".