פסלים במכון - גלריה

אליהו סתיו נולד בפולין בשנת 1926. עלה לארץ בשנת 1933. בשנת 1968 החל לעבוד במחלקה למיכשור ולריתוך שבאגף שירותי המחקר של מכון ויצמן למדע. בשנת 1992 פרש לגימלאות. אליהו סתיו חי בנס-ציונה.

סורל אתרוג נולד ברומניה בשנת 1933. בשנת 1950 עלה לארץ עם משפחתו והתגורר במעברה בשיכון המזרח בראשון לציון. למד במכון אבני אצל אמנים כיחזקאל שטרייכמן, מרסל יאנקי, משה מוקדי ומשה שטרנשוס. יצר פרויקטים בשיתוף עם אישים כמו אז'ן יונסקו, סמואל בקט, מרשל מקלוהאן וג'ון קייג'. עבודותיו מוצגת במוזיאונים לאמנות מודרנית בניו-יורק ובפאריס, בגלריות חשובות בלונדון, ובאוספים פרטיים רבים. חי בקנדה.

צפורה גנדלר נולדה בשנת 1940 ביאסי, רומניה. בשנת 1950 עלתה לישראל. בשנת 1979 החלה לפסל, לאחר שלמדה פיסול אצל שושנה היימן ורישום אצל רחל שביט.

יגאל תומרקין נולד בגרמניה בשנת 1933. בשנת 1935 עלה לישראל. בשנת 1954 למד אצל רודי להמן. בשנת 1955 למד ועבד עם ברטולט ברכט בברלינר אנסמבל, בברלין המזרחית. הוא ידוע כפסל, צייר, סופר, איש הגות ומחאה. חדשן בלתי-נלאה שפעל נמרצות למען התנתקות מהמופשט הלירי והיה ממקימי "קבוצת +10". תומרקין ידוע כמפלס דרך לשימוש בחומרים חדשים. עבודותי מוצגות בערים שונות בישראל, בגרמניה, בצרפת, בספרד, בצ'כוסלובקיה (דאז), ביפאן ובארה"ב.

ברונו ג'ורג'י נולד בשנת 1905 בסאו פאולו, ברזיל. בצעירותו נאסר בשל חברותו בתנועה אנטי-פשיסטית. בשנות ה30- קיבל סטודיו בפאריס, שם למד ועבד עם אריסטיד מאיול. בשנת 1936 הצטרף לכוחות הרפובליקניים הספרדיים והשתתף במלחמת האזרחים בספרד. אחרי נצחון כוחות פרנקו חזר ג'ורג'י לברזיל והקדיש עצמו לפיסול. בשנות ה60- יצר משיש קאררה שני מונומנטים פיסוליים גדולים שהפכו לציון דרך בהתפתחותה ובעיצובה של העיר ברזיליה. ברונו ג'ורג'י מת בשנת 1993 בריו דה ז'אנרו, ברזיל.

נתן רפופורט נולד בפולין בשנת 1911. למד פיסול מגיל שש-עשרה בווארשה, וזכה בפרסים באקדמיה לאמנות שם. משנת 1936 למד ועבד באיטליה ובצרפת (פאריס), שם הכיר את אוגוסט רודן, אריסטיד מאיול וז'ק ליפשיץ, והתמסר ליצירת אנדרטאות מונומנטליות כמו אנדרטת "מרד הגטו" בווארשה בשנת 1948. הגיע לישראל בשנת 1950 ועיצב אנדרטאות כמו זו של מרדכי אנילביץ מפקד גטו וארשה ביד מרדכי (שנת 1951); אנדרטה לזכר המגינים שנפלו בנגבה (שנת 1953); ו"מגילת האש" או "השואה והתקומה" בהרי ירושלים (שנת 1972). נתן רפופורט מת בשנת 1987 בניו-יורק.

שפרד הרמן תרם את הפסל "וכיתתו חרבותם לאתים" למכון ויצמן למדע, לכבוד הארי לוין. על תרומתו זו העניק לו נשיא המכון דאז, פרופ' אלברט סייבין, מגילת קלף שבה נאמר: "ביום ששי במאי שנת אלף תשע מאות ושבעים, ל' בניסן תש"ל, הוסר במכון ויצמן למדע הלוט מעל הפסל וכיתתו חרבותם לאתים, מעשה ידי שפרד הרמן שהקדיש את הפסל להארי לוין. מגילה זו הינה עדות לנדיבותו של מר ש פרד הרמן, שתרם בדרך זו לשיפור נוף המכון וביטא בפסלו את רצונו העז של סגל המכון לפעול למען הגברת הידע ומציאת האמת אשר תוביל לשלום באיזור עתיק זה ובעולם כולו".

גדעון גרץ נולד בשנת 1929 בתל-אביב. התחנך בקיבוץ בית-אלפא, ולחם בשורות הפלמ"ח בקרבות על ירושלים. למד באקדמיה לאמניות יפות בפירנצה וב"אקול דה-בוזאר" בפאריס. בשנותיה הראשונות של המדינה חי בקיבוץ רביבים שבנגב. משנת 1965 הוא חי בפירנצה. הוא תרם את פסל "האור הפנימי" לזכר אביו, היינץ ר. גרץ, מחלוצי הימאות הישראלית וממקימי חברת הספנות "דיזנגוף".

חדוה שר נולדה בפתח-תקוה ב1948-. למדה בתל-אביב, בפאריס ובלונדון. הציגה את עבודותיה במוזיאונים חשובים בצרפת, בארה"ב ובישראל. עבודות הרקמה האמנותית שלה מצויות במשכן הכנסת, ירושלים, ובאוספים נוספים. חיה בצרפת.

ברנרד רדר נולד בשנת 1887 בצ'רנוביץ, אוסטריה. למד באקדמיה לאמנויות יפות בפראג. עבד והציג את פסליו יחד עם אריסטיד מאיול בפאריס. עם כיבוש אירופה על-ידי הנאצים נאלץ לברוח לספרד, ואחר כך לפורטוגל, לקובה ולארה"ב (ניו- יורק). פסליו מוצגים במוזיאונים לאמנות מודרנית בפאריס, בניו-יורק ועוד. ברנרד רדר מת בשנת 1964 בניו-יורק.

משה שטרנשוס נולד בפולין בשנת 1903. עלה לארץ בשנת 1926. למד בבצלאל, ואחר כך באקול דה-בוזאר בפאריס. בשנת 1948 נמנה עם מייסדי קבוצת "אופקים חדשים". ניהל את מחלקת הפיסול של סטודיו אבני בתל-אביב, והיה מרצה בכיר לפיסול באוניברסיטת חיפה. פסליו מוצגים במוסדות ציבור רבים בישראל, ובמוזיאונים בישראל ובעולם. משה שטרנשוס מת בתל-אביב בשנת 1992.

דני קרוון נולד בתל-אביב בשנת 1930. למד אמנות אצל אהרון אבני, אביגדור סטימצקי, יחזקאל שטרייכמן ומרסל ינקו. לאחר מכן המשיך בלימודיו בבצלאל אצל מרדכי ארדון, ובאקדמיה לאמנויות יפות בפירנצה. ייצג את ישראל בתערוכות בין-לאומיות רבות: בביאנלה בוונציה, בדוקומנטה של קאסל, גרמניה, ובביאנלה בסאו-פאולו. הוכתר בתואר "אמן שלום" מטעם אונסק"ו. חי בישראל, בצרפת ובאיטליה.

נולדה בניו-יורק בשנת 1924, למדה במכון פראט בניו-יורק ועבדה בפאריס עם פרננד לז'ה ועם אנדרה לוט. בראשית דרכה ראתה עצמה כציירת, ורק בשנת 1960 עברה לפיסול. הציגה תערוכות יחיד רבות, והשתתפה בתערוכות בין-לאומיות. היא החלה את דרכה בפיסול בעץ ועברה לעיצוב במתכת, שממנה יצרה "אובייקטים" אשר אפשר להציבם באתרים שונים. האמנות של פפר מבטאת מאבק מתמיד בין מאסה לקו אוורירי, בין כבדות שורשית לבין ריחוף רוחני. בברלי פפר חיה בניו-יורק, ומשנת 1991 היא מתגוררת באיטליה.

מנשה קדישמן נולד בתל-אביב ב1937-. למד פיסול אצל משה שטרנשוס, עבד כרועה צאן, למד אצל הפסל רודי להמן ובבתי-הספר לאמנות "סנט מרטין" ו"סלייד" בלונדון. יצירותיו מוצגות במוזיאונים חשובים רבים בארץ ובעולם. ייצג את ישראל בתערוכות בין- לאומיות רבות כגון הביאנלה של ונציה, וכן בתערוכות בקאסל, בסאו-פאולו ועוד. חי בתל-אביב.

דינה רקנאטי נולדה בקהיר בשנת 1928. היא למדה במצרים ובאנגליה, והתמחתה באמנות בארצות הברית. הציגה את עבודותיה בארה"ב, בצרפת, בישראל ובאיטליה. חיה בארה"ב (ניו יורק) ובישראל.

בוקי שוורץ נולד בירושלים בשנת 1932. למד במכון אבני בתל-אביב, עבד כאסיסטנט אצל יצחק דנציגר, ולמד בבית-הספר לאמנות "סנט מרטין" בלונדון אצל אנטוני קארו. בשנת 1965 היה ממקימי "קבוצת +10" שבה השתתפו הפסלים פנחס עשת, יגאל תומרקין, איקא (אריאל) בראון ועוד. בשנת 1966 ייצג את ישראל בביאנלה של ונציה. בשנת 1967 פיסל את "עמוד הגבורה" ביד-ושם בירושלים. משנת 1977 עוסק רבות באמנות הווידאו, ויצירתו נחשבת נקודת מפתח בהתפתחותו של ענף אמנות זה. בוקי שוורץ חי בישראל

הפסל "בצוותא" מורכב מארבע דמויות אדם סכמטיות חסרות תווי פנים, בעלות צללית פשוטה, תמציתית, דינמית - ובמראה מהצד. ארבע הדמויות צמודות זו לזו, פוסעות קדימה, כשאחת מהן נמצאת מעט לפני האחרות. שפתו האמנותית של מארק האלטר מתאימה לתפיסה שרווחה בשנות ה70- של המאה ה20-: זוהי אמנותמינימליסטית כמעט גיאומטרית, העושה שימוש בחומרים תעשייתיים. הדמויות חסרות הפנים, הפורצות קדימה בצורתן "המופשטת" והאחידה, מסמלות את שאיפתו של כל אדם להתקדמות וליצירת חברה אנושית טובה יותר. הפסל "בצוותא" של מארק האלטר הוקדש לזכרו של ד"ר דב ביגון, ונתרם למכון ויצמן למדע על-ידי הוועד הצרפתי והוועד האירופי למען המכון.

מארק האלטר נולד בפולין בשנת 1932. במשך השנים נודע כצייר, פסל, איש-רוח וסופר. הוא מאמין, באמונה שלמה, שייעודם הרוחני של היהודים הוא להיות "אור לגויים" ולהתריע כנגד כל עוול. השקפתו זו הובילה אותו להיות ממקימי "הוועד לשלום במזרח התיכון". חי בפאריס.

מרים נוימן נולדה במקסיקו בשנת 1932. היא למדה עיצוב פנים, פיסול וקרמיקה באקדמיה לאמנות ואצל אמנים חשובים בעיר מקסיקו- סיטי. פסליה מוצבים בפארקים ציבוריים במקסיקו, בארה"ב (סן-דייגו) ובישראל. הציגה בתערוכות רבות בארצה ובעולם. חיה במקסיקו- סיטי.

האנדרטה לקורבנות השואה, העשויה ברונזה, אבן, מים ואש, מתארת ספר תורה שבור, חצוי לאורכו, שטוף אור. הספר מונח במשופע על קוביית אבן לבנה שצירה המרכזי מבוקע. בגוף הספר חרוטים וצרובים שמות של יהודים מהנפוצים בקרב קורבנות השואה ומספרים שנחקקו על ידיהם. הצבת הספר על בסיס אבן יוצרת מצב של חוסר שיווי משקל, משהו בין "מעופף" ל"נופל". משני הדפנות הפנימיים של האבן נוטפים מים, כמו דמעות, טיפה אחר טיפה. דרך מעבר תת-קרקעי הם מתנקזים לקו מרכזי, מעין תעלה, ההופכת בהמשך לפסי ברזל של מסילת רכבת. על בסיס הפסל נחקקו ביידיש דברי הנשיא חיים ויצמן, שנאמרו בקונגרס הציוני, המקיפים את הבסיס שש פעמים.

דני קרוון נולד בתל-אביב בשנת 1930. למד אמנות אצל אהרון אבני, אביגדור סטימצקי, יחזקאל שטרייכמן ומרסל ינקו. לאחר מכן המשיך בלימודיו ב"בצלאל" אצל מרדכי ארדון, ובאקדמיה לאמנויות יפות בפירנצה. ייצג את ישראל בתערוכות בין-לאומיות רבות: בביאנלה בוונציה, בדוקומנטה של קאסל, גרמניה, ובביאנלה בסאו-פאולו. הוכתר בתואר "אמן שלום" מטעם אונסק"ו. חי בישראל, בצרפת ובאיטליה.

"מתח " / "רחיפה גדולה" קשור לסדרת פסלים גיאומטרית-מינימליסטית של שנות ה60- שעניינם "מתח דרמטי". הפסל, העשוי פלדת קורטן, נראה כ"משולש פתוח" הניצב על קודקודו, ונושא בקצהו לוח דק שאליו מחוברת תיבה מלבנית מאסיבית. מבנה זה יוצר במתבונן תחושה מאיימת כי האיזון העדין והרופף יופר בעוד רגע. פסל זה חובר לפסל "התרוממות" (1967), הידוע יותר כ"שלושת העיגולים" המתנשאים לגובה 15 מטרים בחזית כיכר "הבימה" בתל-אביב. שניהם מצויים במעין נקודת שיא כשהם מאיימים לקרוס, וקיומם תלוי, כמעט, באמונה לבדה. הפסל "מתח" / "רחיפה גדולה" נתרם למכון ויצמן למדע על-ידי אפרים אילין.

מנשה קדישמן נולד בתל-אביב בשנת 1937. למד פיסול אצל משה שטרנשוס, עבד בקיבוץ מעיין ברוך ובקבוצת יזרעאל כרועה צאן, למד אצל הפסל רודי להמן ובבתי-הספר לאמנות "סנט מרטין" ו"סלייד" בלונדון. יצירותיו מוצגות במוזיאונים חשובים רבים בארץ ובעולם. ייצג את ישראל בתערוכות בין-לאומיות רבות כגון הביאנלה של ונציה, וכן תערוכות בקאסל, בסאו-פאולו ועוד. חי בתל-אביב.

"צמחים לרפואה" הוא תבליט קרמיקה הנראה כקרקע יער שעליה פזורים פירות, עלים ודודאים, כשביניהם שזורים פסוקי תנ"ך המתארים צמחי מרפא. התבליט בנוי מאריחי קרמיקה מודולריים גדולים, שמידתם היא כגודלו של תנור קרמיקה. הם צבועים בצבעי אדמה, המזכירים ומהדהדים את צבעי הנוף המקומי, ולהם נוספים גוני כחול-טורקיז ה"ממריאים" אל העתיד.

גדולה עוגן נולדה בשנת 1929 בירושלים. למדה בבצלאל אצל מרדכי ארדון, ולאחר מכן השתלמה בקדרות אצל הדוויג גרוסמן להמן, שהיא מהאמהות המייסדות של הקרמיקה בארץ. בשנים 1980-1962 כיהנה כראש המחלקה לקרמיקה באקדמיה לאמנות בצלאל, בירושלים. עבודותיה מוצגות במוזיאונים וכן במוסדות ציבור שונים בישראל.