הודעות לעיתונות

חיידקים מסוגלים לזהות שינויים עתידיים ולהתכונן אליהם

חיידקים מסוגלים לזהות שינויים עתידיים ולהתכונן אליהם

17.06.2009

אבולוציה

חיידקים מסוגלים לזהות שינוי מתקרב ולהתכונן לבואו, כך מראה מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת תל-אביב. ממצאים אלה מתפרסמים היום בכתב-העת המדעי Nature.

פרופ' אפרים קציר, 2009-1916

פרופ' אפרים קציר, 2009-1916

31.05.2009

בית מכון ויצמן למדע אבל על מותו של פרופ' המכון אפרים קציר, הנשיא הרביעי של מדינת ישראל, מבכירי מדעני ישראל וממייסדי מכון ויצמן למדע פרופ' קציר הלך לעולמו אתמול, מוצאי שבת ה-30 במאי, בביתו שבמכון ויצמן למדע. בן 93 היה במותו.

תאים חיסוניים מתקדמים לאורך צינורות הדם באמצעות נעיצת רגליים חודרניות

תאים חיסוניים מתקדמים לאורך צינורות הדם באמצעות נעיצת רגליים חודרניות

09.05.2009

מחלות, תרופות וטיפולים

כאשר חודרים לגוף חיידקים, נגיפים או טפילים שונים, משדרת הרקמה הפגועה "קריאת מצוקה" לגיוס תאי הדם הלבנים – חיל הרפואה של הגוף, המסייר בכלי הדם. הקריאה גורמת להופעת מולקולות הדבקה מיוחדות על תאי האנדותל המדפנים את כלי הדם. מולקולות אלה מתפקדים כ"תמרורי תנועה" המסמנים לתאי הדם הלבנים להאט ולהיצמד לדופן כלי הדם. לאחר שנצמדו, "זוחלים" תאי הדם הלבנים לאורך דופן כלי הדם, ומחפשים מקום בו יוכלו לחצות את תאי האנדותל ולהיכנס לרקמה הפגועה – כדי להשמיד את הפולש. מדובר בזחילה מהירה, בתנאים קשים: בכל דקה עוברים התאים מרחק השווה לאורכם, כשכוחות הזרימה של הדם מאיימים לנתק אותם מאחיזתם. כיצד מצליחים תאי הדם הלבנים להיאחז בתאי האנדותל, להתקדם במהירות לאורכם, למצוא נקודת מעבר נוחה – וכל זאת מבלי להיתלש ולהיסחף בזרם הדם?

מדעני מכון ויצמן זיהו את הכוכב המתפוצץ הגדול ביותר שנצפה מעולם. בהמשך התהליך הפך הכוכב לחור שחור גדול

מדעני מכון ויצמן זיהו את הכוכב המתפוצץ הגדול ביותר שנצפה מעולם. בהמשך התהליך הפך הכוכב לחור שחור גדול

29.03.2009

אסטרופיסיקה

בתצפית ראשונה מסוגה בעולם, הצליחו מדענים ממכון ויצמן למדע לצפות בהתפוצצות של כוכב שמאסתו גדולה מפי-50 ממאסת השמש שלנו. זהו הכוכב המתפוצץ הגדול ביותר שנצפה מעולם. תצפיות המשך העלו שמרבית מאסת הכוכב קרסה אל תוך עצמה, דבר שגרם להפיכת הכוכב לחור שחור גדול.

עיניים עצומות לרווחה

עיניים עצומות לרווחה

04.02.2009

מוח והתנהגות

מה מתחולל במוח במצב מנוחה? לדוגמה, מה מתרחש באיזורים המעבדים מידע ראייתי כאשר אנו עוצמים עיניים? שאלה זו מעסיקה באחרונה חוקרים רבים במקומות שונים בעולם. במחקר חדש הצליחו מדעני מכון ויצמן למדע לפתור את התעלומה, ולהראות כי הפעילות החשמלית של תאי המוח מתקיימת גם כאשר האדם אינו חשוף כלל לגירויים, והוא סבור כי הגיע אל המנוחה והשלווה.

הכפלת מספר העותקים של גן יחיד יכולה לגרום מחלה

הכפלת מספר העותקים של גן יחיד יכולה לגרום מחלה

04.02.2009

מחלות, תרופות וטיפולים

מידה נכונה היא מרשם בדוק להצלחה בבישול, בניהול רגשות, ובתחומים רבים אחרים, לרבות גנטיקה. למשל, הגן הקרוי LIS1 ממלא תפקיד חיוני בהתארגנות הנוירונים במוח המתפתח. כאשר לעובר חסר עותק יחיד של הגן LIS1, המוח שלו לא מפתח את הקיפולים האופייניים, והוא נולד עם מחלת "המוח החלק" (lissencephaly). תינוקות אלה סובלים מפיגור שכלי קשה. אבל מה קורה אם וכאשר לעובר יש כמה עותקים של הגן הזה? מחקר חדש של פרופ' אורלי ריינר מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע מראה שריבוי עותקים של LIS1 עלול גם הוא לגרום לבעיות רפואיות שונות.

מחקר בסיסי וילד

מחקר בסיסי וילד

28.01.2009

מחלות, תרופות וטיפולים

לעתים רחוקות ממצאים העולים ממחקר יכולים לתרום באופן מיידי לשיפור חייהם של בני-אדם. מחקרים בסיסיים שנעשים במכון ויצמן למדע מובילים לא אחת ליישומים רפואיים מועילים. בין המצאה מדעית ליישום רפואי נגיש (תרופה או שיטת טיפול) מפריד בדרך כלל תהליך פיתוח שנמשך שנים, ולעיתים שנים רבות. אבל לעיתים התהליך מהיר הרבה יותר.

כיצד מצליחים תאים סרטניים לשרוד את מתקפת התרופות הכימותרפיות?

כיצד מצליחים תאים סרטניים לשרוד את מתקפת התרופות הכימותרפיות?

28.01.2009

ביולוגיה חישובית

במקרים בהם תרופות כימותרפיות אינן מצליחות להשמיד את הגידול הסרטני עד התא האחרון, הסרטן יכול לנצל את הסדק הפתוח ולהתגנב בחזרה אל הגוף – כשהוא קשה לריפוי עוד יותר. למראית עין, אי אפשר להבחין בין התאים הסרטניים שמושמדים על-ידי התרופות, לבין התאים המעטים שמסוגלים להתמודד איתן, לשרוד, ובכך לסכן את חיי החולה.

רכיבים חשמליים מתאי עצב

רכיבים חשמליים מתאי עצב

28.01.2009

מתמטיקה ומדעי המחשב

מדעני המכון הצליחו לעצב תאי עצב (נוירונים) ולגרום להם לגדול וליצור מעגלים חשמליים ושערים לוגיים חד-ממדיים. בעתיד, ייתכן שהשיטה שפיתחו תאפשר עיצוב חיבורים ביולוגיים בין המוח האנושי לבין מערכות מלאכותיות שונות. ממצאי המחקר פורסמו באחרונה בכתב-העת Nature Physics.

יוצרים קשרים

יוצרים קשרים

18.12.2008

תוכנית חדשה לחיזוק שיתוף הפעולה המדעי בין בריטניה וישראל מוסדות מחקר מהשורה הראשונה בבריטניה ובישראל ישתפו פעולה, הודות ליוזמה חדשנית של אגודת הידידים של מכון ויצמן בבריטניה (Weizmann UK).

עמודים

עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו

פודקאסטים

ראה הכל >

הנקראים ביותר

קללת הממדיות, ברכת הממוצעים

האם אפשר למצוא עקרונות שיעזרו לנו להתגבר על ריבוי האפשרויות במערכות בעלות ממד גבוה?

מפה גנטית של דגי השונית במפרץ אילת

שיטה חדשה לזיהוי דגיגים באמצעות קידוד גנטי, תאפשר מעקב אחר בריאות המערכת האקולוגית של השונית במפרץ אילת

מדענים ממכון ויצמן למדע וממכון ריקן ביפן מבססים שיתוף פעולה בחקר המוח

בימים אלה (רביעי וחמישי) מתקיים במכון ויצמן למדע כנס ישראלי-יפני בחקר המוח. קבוצה של מדענים מובילים מהמכון לחקר המוח של מכון ריקן ביפן, דנו, יחד עם חוקרי מוח ממכון ויצמן למדע, בהתפתחויות עכשוויות...