הודעות לעיתונות

מכון ויצמן למדע נבחר במקום השני ברשימה בין-לאומית של המקומות הטובים לעבודה באקדמיה מחוץ לגבולות ארה

מכון ויצמן למדע נבחר במקום השני ברשימה בין-לאומית של המקומות הטובים לעבודה באקדמיה מחוץ לגבולות ארה"ב לשנת 2010, מטעם כתב-העת "The Scientist"

29.06.2010

מכון ויצמן למדע נבחר במקום השני ברשימה הבין-לאומית של המקומות הטובים לעבודה באקדמיה, מחוץ לגבולות ארה"ב, בסקר מטעם כתב-העת "The Scientist". בחמש השנים האחרונות הוצב המכון פעמיים במקום הראשון ברשימה זו, ופעם אחת במקום השני.

מדעני מכון ויצמן למדע גילו סוג חדש ונדיר של סופרנובה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו סוג חדש ונדיר של סופרנובה

20.05.2010

אסטרופיסיקה

לא כל הפיצוצים שווים. כוכבים שמתים בהתפוצצות נחלקים, בדרך כלל, לאחת משתי קבוצות: כוכבים צעירים וענקיים שמתמוטטים תחת המשקל העצום שלהם וזורקים את השכבות החיצוניות שלהם לכל עבר, וכוכבים מבוגרים יותר, שמאסתם דומה לזו של השמש שלנו, שעוברים פיצוץ תרמו-גרעיני. אבל התפוצצות הכוכב הידועה כסופרנובה SN 2005E, שנרשמה בינואר 2005, לא מתאימה לאף אחת משתי הקבוצות האלה. כך עולה מניתוח שביצעו ד"ר אבישי גל-ים והחוקר הבתר-דוקטוריאלי ד"ר חגי בנימין פרץ מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה במכון ויצמן למדע, ושותפיהם למחקר.

מדעני מכון ויצמן למדע גילו גן המקשר בין מצבי לחץ לבין השמנה, סוכרת ומחלות מטבוליות אחרות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו גן המקשר בין מצבי לחץ לבין השמנה, סוכרת ומחלות מטבוליות אחרות

18.04.2010

מוח והתנהגות

החשיפה הגוברת ללחצים בחברה המערבית המודרנית, גובה מחיר כבד: הן בשיעור הולך וגדל של הפרעות נפשיות כמו חרדה ודיכאון, והן במחלות מטבוליות (של חילוף חומרים) כמו השמנה, סוכרת מסוג 2, טרשת עורקים ועוד. בשני המקרים מדובר במגיפה עולמית שהולכת ומתרחבת בעשורים האחרונים: על-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מספר החולים בסוכרת ברחבי העולם צפוי להכפיל את עצמו

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו "אף אלקטרוני" אשר מסוגל לחזות את מידת הנעימות של ריחות

15.04.2010

מוח והתנהגות

מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו ליצור "אף אלקטרוני" אשר מסוגל לחזות את מידת הנעימות שיחוו בני אדם כשיריחו ריחות לא מוכרים. בכך סתרו המדענים את הגישה שלפיה תפיסת הריח תלויה בהעדפות אישיות ובהקשרים תרבותיים.

פרופ' יורם גרונר ממכון ויצמן למדע יקבל ביום חמישי את פרס רוטשילד במדעי החיים

פרופ' יורם גרונר ממכון ויצמן למדע יקבל ביום חמישי את פרס רוטשילד במדעי החיים

14.04.2010

פרס רוטשילד במדעי החיים יוענק ביום חמישי השבוע לפרופ' יורם גרונר ממכון ויצמן למדע, על מחקריו המקוריים ותגליותיו פורצות הדרך בביולוגיה המולקולרית של תסמונת דאון, שהצביעו על קשר ישיר בין עודף גנים מכרומוזום 21 והופעת תסמינים קליניים של המחלה, והוכיחו את תיאורית מינון גני עודף כגורם להתפתחות תסמונת דאון. הפרס בהנדסה יוענק לפרופ' אברהם למפל, מהטכניון. הפרס בחקלאות לפרופ' שלום אפלבום מהאוניברסיטה העברית, הפרס במדעי החברה לפרופ' אריאל רובינשטיין מאוניברסיטת תל-אביב, והפרס במתמטיקה לפרופ' דוד קשדן, מהאוניברסיטה העברית.

מדעני מכון ויצמן למדע, ביחד עם צוות חוקרים בין-לאומי, פיענחו את הגנום של

מדעני מכון ויצמן למדע, ביחד עם צוות חוקרים בין-לאומי, פיענחו את הגנום של "פרושי דרווין"

06.04.2010

אבולוציה

ל"פרושים של דרווין" (שהם, למעשה, קבוצה של 14 מיני גיבתונים שמקורם באיי הגלפגוס ובאי קוקוס) שמור מקום של כבוד בהיסטוריה של המדע, כמי ששימשו השראה לפיתוח רעיון האבולוציה באמצעות ברירה טבעית. כיום, יותר

יערות עשויים לתרום גם להתחממות, ולא רק לקירור האקלים

יערות עשויים לתרום גם להתחממות, ולא רק לקירור האקלים

21.01.2010

הנוסחה שלמדנו בשנים האחרונות: "יערות סופגים פחמן דו-חמצני ('גז חממה') מהאטמוספירה ובכך הם מתפקדים כ'מקררים' ומאטים את התחממות כדור-הארץ", אינה כה חד-משמעית, בסופו של דבר. מתברר שיערות מסוגלים לקלוט חום באופן ישיר ולאחסן אותו. התופעה הזאת עשויה לקזז חלק ניכר מההשפעה המקררת של בליעת הפחמן הדו-חמצני. בשורה התחתונה, יש לבדוק את המאזן בין שתי

מדעני מכון ויצמן גילו את הגן האחראי להיווצרות עגבניה ורודה, החביבה במיוחד על הסינים

מדעני מכון ויצמן גילו את הגן האחראי להיווצרות עגבניה ורודה, החביבה במיוחד על הסינים

14.01.2010

צמחים וחקלאות

הגן האחראי להיווצרותה של עגבניה ורודה ומתוקה יחסית, החביבה במיוחד על בני המזרח הרחוק, נחשף באחרונה במעבדתו של ד"ר אסף אהרוני,. מחקריו של ד"ר אהרוני וחברי קבוצתו מתמקדים בשכבת ההגנה הדקיקה אשר עוטפת את הצמח, הקרויה קוטיקולה,

אני רואה, משמע אני מודע

אני רואה, משמע אני מודע

14.01.2010

מוח והתנהגות

מדעני המכון גילו תבנית של פעילות חשמלית עצבית, המתחוללת באיזורים הגבוהים של עיבוד מידע ראייתי, ומתקיימת רק כאשר האדם מודע לכך שהוא רואה.

כיצד משפיעים הגידים על עיצוב העצמות במהלך ההתפתחות העוברית

כיצד משפיעים הגידים על עיצוב העצמות במהלך ההתפתחות העוברית

14.01.2010

מחלות, תרופות וטיפולים

בבסיס המכונה המורכבת הקרויה "גוף האדם" מצויים עצמות, שרירים וגידים, אשר פועלים בתיאום מושלם כדי לספק לגוף שיווי משקל, יציבה ויכולת תנועה. כעת מתברר כי שיתוף הפעולה הזה בין מרכיביו הבסיסיים של הגוף מתחיל בשלב מוקדם הרבה יותר מהצפוי. מחקר של מדעני מכון ויצמן למדע, שהתפרסם באחרונה בכתב העת Developmental Cell , מתאר לראשונה יחסי גומלין בין הגידים והעצמות, אשר אחראים להיווצרות מבנים מסוימים החיוניים לבניית מערכת שלד חזקה - כבר במהלך ההתפתחות העוברית.

עמודים

עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו

פודקאסטים

ראה הכל >

הנקראים ביותר

שירת המדע 2011

קללת הממדיות, ברכת הממוצעים

האם אפשר למצוא עקרונות שיעזרו לנו להתגבר על ריבוי האפשרויות במערכות בעלות ממד גבוה?

מפה גנטית של דגי השונית במפרץ אילת

שיטה חדשה לזיהוי דגיגים באמצעות קידוד גנטי, תאפשר מעקב אחר בריאות המערכת האקולוגית של השונית במפרץ אילת